תֹם מבלגגת

תגית: ג'אז jazz

  • בילי הולידיי

    https://www.youtube.com/watch?v=Z_1LfT1MvzI

    היום מלאו 100 שנים להולדתה של בילי הולידיי. אינספור אתרים ומאמרים מציינים את המאורע, מספרים על חייה ועל הסגנון הייחודי שלה ועל תרומתה החשובה להיסטוריה של המוסיקה, ומשתפים את Strange Fruit הכואב והמדמם. בכלל, רוב השירים שלה שאני אוהבת עצובים מאד, אבל הערב אני מעדיפה דווקא לנסות כיוון אחר. כשהייתי ילדה ההיכרות שלי עם בילי הולידיי הגיעה מכיוון לא צפוי: משפחת סימפסון… כן כן, המשפחה הצהובה שהייתה אז בשיאה הוציאה דיסק מלא בשירים מצחיקים או מגניבים, בוודאי גם לכם יש אותו בבית. וליסה סימפסון, הילדה הרגישה לתחלואי העולם לא פחות מאשר לצרות שעושה לה אחיה הגדול, בחרה לבצע את God Bless The Child. הביצוע של ליסה ראוי בהחלט (יותר נכון – של המדובבת ירדלי סמית), אבל בזכותו, ובזכות אבא שהסביר לי, הכרתי את המקור הנפלא.

  • Claude Bolling – Amoureuse

    בוקר טוב, ושיהיה לנו המשך שבוע שקט.

    Claude Bolling / Jean-Pierre Rampal: Suite For Flute & Jazz Piano Trio #2 – Amoureuse

  • ,

    Pink Martini – Splendor In The Grass

    איזה כיף, הקשבתי היום קצת ל Pink Martini. כמעט כל מה שהם עושים זה כיף. נעים לשמוע. אני תמיד קוראת להם “ארוחת בוקר קונטיננטלית” כי ככה הם מרגישים לי, התזמורת הקטנה והמגוונת הזו. מבחינתי הם כמו פסקול דמיוני לטיול, נסיעה לאורכה ולרוחבה של יבשת אירופה, ברכבת מפוארת כמו של פעם, עם תיירים מעניינים מכל העולם, ומלצרים שמגישים ביצים וסלט ולחמניה מתוקה עם חמאה, ונופים משגעים של יערות וערים עתיקות חולפים על פנינו במהירות.

    ובחזרה למציאות… 🙂 התעדכנתי באלבומים האחרונים שלהם וגיליתי כמה קטעים חביבים ביותר. מתברר שלפני כמה שנים הם צירפו לשורותיהם זמרת נוספת. עד אותו שלב הסולנית הבלתי מעורערת הייתה צ'יינה פורבס (China Forbes), שיחד עם הפסנתרן תומאס לודרדייל הנהיגו את ההרכב וכתבו את רוב השירים. אבל כנראה שצ'יינה התעייפה קצת (התברר לי בדיעבד, כך לפי ויקיפדיה, שפורבס עברה ניתוח במיתרי הקול ולכן חיפשו לה מחליפה), והנה הצטרפה שחקנית חיזוק לא רעה בכלל, הזמרת סטורם לארג’ (Storm Large, כן, זה השם שלה, כן, גם אני חשבתי שזה מצחיק). כפי שאתם אולי זוכרים אני אוהבת זמרות עם קול נמוך, כך שחיבבתי את הבחורה הזו די מהר. 

    Pink Martini (w/ singer Storm Large) – Splendor In The Grass

  • John Coltrane – Acknowledgment

    לאחרונה התחלתי לצפות בסדרה “Homeland”, להשלים קצת פערים. אני מאד נהנית ממנה בינתיים. 

    אחד הדברים הנחמדים בסדרה הוא שהדמות הראשית, סוכנת ה CIA קארי מת'יסון (קלייר דיינס), אוהבת מאד ג'אז. במספר הזדמנויות אנחנו רואים אותה מאזינה לג'אז, פוסטרים של מוסיקאים מפורסמים תלויים בדירתה, בסצינה אחת היא אף מתערבת עם הבוס שלה על  אלבום של ת'לוניוס מונק… זה מאד מוצא חן בעיני שמשתמשים במוסיקה ובטעם במוסיקה כדי לאפיין דמות. המוסיקה הכאוטית היא ביטוי לנפשה הכאוטית של הבחורה (הסובלת מהפרעה דו-קוטבית), היא מסייעת לה לסדר את מחשבותיה ולשמור על שלוותה.

    זה גם עושה קצת חשק להאזין לג'אז. הנה הקטע Acknowledgement מתוך אחד מאלבומי הג'אז המפורסמים ביותר בעולם: John Coltrane – A Love Supreme

  • Dave Brubeck – Someday My Prince Will Come

    דייב ברובק נפטר היום, בגיל 91 🙁

    הוא אחד מפסנתרני הג'אז האהובים עלי. בין השאר אני מאד מאד אוהבת את הביצועים שלו לשירים מוכרים. הנה Someday My Prince Will Come במקור מתוך “שלגיה”  של דיסני.