איזה כיף להיתקל בשירים יפים, ככה במקרה 🙂
אני לא יודעת מי זו שרה באריילס (?), לפי האינטרנט היה לה איזה להיט פעם. אבל מה שחשוב, יש לה קול יפה. כשהשיר התחיל להתנגן הוא כבש אותי מיד. הפסקתי הכל, והקשבתי לו.
איזה כיף להיתקל בשירים יפים, ככה במקרה 🙂
אני לא יודעת מי זו שרה באריילס (?), לפי האינטרנט היה לה איזה להיט פעם. אבל מה שחשוב, יש לה קול יפה. כשהשיר התחיל להתנגן הוא כבש אותי מיד. הפסקתי הכל, והקשבתי לו.
החדש של מיוז קצת מאכזב אותי. קודם כל, הוא לא מחדש מספיק. אני אוהבת שמיוז מחדשים מאלבום לאלבום, והחדש מרגיש לי קצת ממוחזר. שנית, הם פנו לכיוון קצת יותר אלקטרוני, דאבסטפ ובסים חזקים, וסינטיסייזרים כאלה כמו בשנות ה80. ואני לא מתה על זה. יש קטעים טובים, אבל לא מספיק בשביל להחזיק את האלבום.
מה שכן – אני מאד אוהבת את השם שלו: “החוק השני”. מעניין על מה אנשים חושבים כשהם שומעים את השם הזה. אני חושבת דבר ראשון על שלושת חוקי הרובוטיקה, אותם ניסח כמובן סופר המדע הבדיוני אייזיק אסימוב. ורק במקרה שאתם לא מכירים בע"פ את שלושת חוקי הרובוטיקה, אז החוק השני אומר שרובוט חייב לציית להוראות של אדם, כל עוד זה לא סותר את החוק הראשון (שאומר שלרובוט אסור לפגוע באדם). אבל אני בטוחה שכבר ידעתם 🙂
הנה “Panic Station” הגרובי.
עדכון: מיוז התכוונו לחוק השני של התרמודינמיקה.
ומאד מאד נהניתי. אבל אני משוחדת.
זה סרט קסום, וארוך. ארוך כמו ספר. מלא בפרטים קטנים. פיטר ג'קסון חוזר על ההישג שלו עם “שר הטבעות” ומקים שוב לחיים את העולם שברא טולקין.
המשך…חזרתי הבייתה משבת של נסיעות ושמש וגשם. ועכשיו שקט פה ואני לבד בבית ונחמד לי. ופתאום מתחשק לי “דוקטור גראדוס אד פארנסום” של דביסי.
וגם – הוספתי “דיסקוס” לבלוג, כלומר מערכת לתגובות. אז עכשיו אתם יכולים לספר לי אם אתם אוהבים או לא! גלו לי, אני סקרנית.
סוף סוף שבוע נעים לכולם.
דייב ברובק נפטר היום, בגיל 91 🙁
הוא אחד מפסנתרני הג'אז האהובים עלי. בין השאר אני מאד מאד אוהבת את הביצועים שלו לשירים מוכרים. הנה Someday My Prince Will Come במקור מתוך “שלגיה” של דיסני.
שיר יפה ו-וידאו יפה של j.viewz.
גיליתי רק עכשיו, אפילו שהוא מ2010. יותר סול ופחות אלקטרוני מהסגנון שלו בדרך כלל. ויש גם כלי מיתר שמוסיפים הרבה. הקול העדין והנעים הוא של ג'ושוע ג'יימס.
הקיץ דועך לו לאט, הימים מתקצרים, האויר נעשה קריר, העלים מתנודדים ברוח. את רוב ספטמבר ביליתי בבית, אז יש לי חסך חמור של חודש קיץ אחד. ספטמבר, לאן נעלמת לי?…
לפני כמה שבועות נתקלתי ברדיו בשיר הזה, שלא הכרתי, למרות שאני מכירה די הרבה “סטנדרטים” ישנים כאלה. המילים שלו מיושנות להפליא (ומתייחסות אל נשים כאל קלות דעת ונוחות השפעה…), אבל הלחן שלו קסום כמו הסתיו עצמו.
אריק קלפטון בשיר שגיליתי רק עכשיו. יש כל כך הרבה אלבומים שהם חובה לשמוע, וכיף לשמוע, אבל עד שמגיעים אליהם…
ראש השנה הגיע. ואני במצברוח עליות וירידות. לפני שבוע נפלתי ונחבלתי, וכואב לי עדיין. אבל אני מחלימה מהר, וזו הרגשה טובה. שנה חדשה מתחילה היום, הזדמנות נפלאה להתחיל מחדש.
הא הא, חזרתי! הייתי בחופשה בארצות הברית, ועשיתי חיים. אולי אספר קצת חוויות בהמשך. בינתיים – אשתף אתכם בפס הקול של הטיול שלי: סיימון וגרפונקל.