שנה: 2015

  • נטלי קול וחג המולד

    ואלס השבוע שלנו מסתנכרן עם חג המולד, ולכן הבחירה בהתאם. מוסיקאים פופולריים אמריקאים רבים נוהגים להקליט אלבומי כריסמס, שהופכים למתנה האולטימטיבית לשים מתחת לעץ. גם אצלנו המוסיקאים המפורסמים יותר נוהגים לתזמן את צאת האלבומים שלהם לפני ראש השנה ופסח, כדי שנוכל לקנות אותם למשפוחס כמתנה לחג. אבל אף אחד מהם לא מקליט ביצוע ל”סביבון סוב סוב סוב”. זה יכול היה להיות מצחיק אם כן.

    בכל אופן, בחזרה לאמריקאים ולחג המולד. בדרך כלל לא מוכרים את האלבומים האלה בארץ, כנראה מתוך הנחה שלרובנו אין זיקה כלשהי לעניין. האמת, גם לי לא ממש. אבל יצא לי לשמוע לא מעט אלבומים כאלה לאורך השנים, של מוסיקאים שאני אוהבת, ולפעמים המוסיקה פשוט יפה וכיף לשמוע.

    אז לכבוד המדור, הנה “ואלס חג המולד”, בביצוע הקסום של נטלי קול, באלבום שהקליטה עם הפילהרמונית של לונדון.

  • מארש פורצי הסכרים ומלחמת הכוכבים

    בוקר טוב!

    עבר שבוע שלם ועדיין לא ראיתי את "מלחמת הכוכבים" החדש… לא הצלחתי להחליט עדיין אם לראות אותו. אבל כן יצא לי לראות לאחרונה סרט ישן ישן בשם "פורצי הסכרים", מ1955, שבין השאר נחשב אחד הסרטים שהכי השפיעו על ג'ורג' לוקאס כשיצר את "מלחמת הכוכבים" ב1977.

    המשך…
  • סרט קצר: משה והעוגיות

    לפני חצי שנה בדיוק השתתפנו בתחרות "48 שעות". פירסמנו מודעה ואספנו חברים, והם אספו חברים, והם אספו חברים, ועם הרבה רוח טובה וקצת קסם הפכנו לצוות חובבים מגניב ומגובש ויצירתי, ועבדנו ממש קשה והיה לנו ממש כיף ובסוף יצא לנו סרט! "משה והעוגיות". אנשים מדהימים, תודה תודה תודה, מחכה לפגוש אתכם בסרט הבא!!

    2015

    המשך…
  • הברקרולה של שופן

    איזה ימים גשומים עוברים עלינו! מאז אתמול אני מאזינה בריפיט לאותו אלבום: ארתור רובינשטיין מבצע את הפרלודים של שופן. בסוף התקליט מתחבאות כמה יצירות נוספות, ביניהן הבולרו, ה-ברסוז (שכבר פירסמתי פה), וה-ברקרולה. 

    ברקרולה היא שיר של גונדולרים, בדרך כלל בסגנון רומנטי, ובמקצב של שש שמיניות. במאה ה17 וה18 הרבה מלחינים מפורסמים הלחינו ברקרולות. הברקרולה של שופן נשארה מפורסמת מאד, עד ימינו. מפורסמת ממנה היא אולי רק הברקרולה היפה של אופנבך, מתוך “סיפורי הופמן” (שגם אותה אפרסם פה מתישהו, מבטיחה!). 

    האוירה הזו, של גונדולר חותר לו בתעלות ונציה ומפזם לו שיר יפה, התאימה לי מאד שעה שקיפצתי בשלוליות שהציפו את מה שהיה פעם רחוב קטן בתל אביב, מחפשת פינה יבשה לדרוך בה. ספוגת מים למרות שהייתה לי מטריה, מביטה בצער בחתול מגודל ספוג מים שלא  הייתה לו מטריה. (אמרתי, בוא איתנו, יבש אצלנו, אבל הוא ברח). במיוחד אני אוהבת את השליש האחרון של היצירה, כשהקצב מתחיל להתגבר לקראת השיא, ורובינשטיין – שאצבעותיו בדרך כלל מרחפות מעל הקלידים בקלילות – חובט בהם בסערת רגשות. האם זה כעס או אושר? מעניין מה עבר על שופן שעה שהלחין זאת. לרובינשטיין יש גם ביצועים עדינים יותר, אבל זה האהוב עלי. ההקלטה היא מ1946, בדיוק מאה שנים לאחר ששופן חיבר את היצירה. מרגש ממש. חורף חמים ונעים שיהיה לכם. 

  • אתמול בקולנוע ראינו את “סטיב ג’ובס”

    והוא סרט טוב ומעניין, וערוך בצורה מקורית. ופס הקול שלו נפלא.

    המשך…
  • פטאשו

    ואלס השבוע שלנו – 

    La Complainte de La Butte

    שאנסון צרפתי מוכר ורב גרסאות. עד לא מזמן הכרתי אותו רק בעיבוד האיטי והנוגה של רופוס וויינרייט (שהופיע בפסקול “מולאן רוז’”), אבל הרדיו השמיע הרבה מוסיקה בצרפתית השבוע, ורק אז הבנתי שמדובר בקלאסיקה. התחקות קצרה באינטרנט גילתה לי שהוא יצא לראשונה בסרט מ1955, ומיד לאחר מכן זכה לשלל ביצועים של זמרים מפורסמים מאז ועד היום. בחרתי לכם את הביצוע המקסים של פאטאשו, זמרת ופרפורמרית שנפטרה מוקדם יותר השנה (בגיל 96!). חפשו עוד דברים שלה ביוטיוב, יש לה קול נהדר. 

  • Kristin Chenoweth – Glitter & Be Gay (Candide)

    השבוע ראיתי במקרה את קריסטין צ’נוות מתארחת בתכנית טלויזיה, וזו סיבה טובה לשים שיר שלה כאן. אני מאד מחבבת את הזמרת הזו. ילידת אוקלהומה, צ’נוות מופיעה בעיקר בברודווי, אבל היא זמרת אופרה בהכשרתה. ולמרות שהיא מטר וחצי סך הכל – יש לה קול גדול גדול. נוסף על כך, היא גם שחקנית מצחיקה. לאללה. 

    שמעתי עליה לראשונה רק לפני כמה שנים, אבל היא התפרסמה מאד כבר לפני עשור, כשכיכבה במחזמר Wicked. אחת מחברות הקאסט המקורי ב2004, היא גילמה את המכשפה הטובה גלינדה, לצד עדינה מנזל, שגילמה את המכשפה אלפבה. הופעתן של השתיים היא אחת הסיבות שהמחזמר הפך ללהיט עצום, וזיכה אותן בתהילת עולם (שתיהן התמודדו על פרס הטוני באותה שנה, אחת מול השניה, ומנזל לקחה). לצערי לא ניתן למצוא ביוטיוב הקלטה איכותית של הקאסט ההוא של “וויקד”, אבל יש מבחר גדול של קטעים מהופעות שלה, על הבמה, במחזות זמר ובתכניות טלויזיה.

    בחרתי לשתף כאן קטע מתוך המחזמר/אופרטה “קנדיד”, שהלחין לאונרד ברנשטיין. בסצינה המשעשעת הזו, קונגונדה קלת הדעת, מושא אהבתו של קנדיד, מבכה על מר גורלה ועל הנסיבות שהובילו אותה להפוך לפלגשו של איש עשיר, אך במקביל מתקשה להסתיר את התלהבותה מהתכשיטים הרבים המורעפים עליה. האריה, שנכתבה לזמרת סופרן קולרטורה, נחשבת קשה לביצוע, אבל כפי שתראו תכף צ’נוות צולחת אותה באופן מרשים, עוברת בין הגבוהים והנמוכים באותה מהירות שבה קונגונדה משנה את דעתה, ותוך כדי מצליחה להשתולל על הבמה לקול שאגות הצחוק של הקהל. בקיצור, אין פלא שהיא כוכבת. קטע נפלא, אני צוחקת בכל פעם שאני רואה אותו. 

  • בסופ"ש השלמתי את "אקירה" (1988)

    השלמתי חוסרים בסוף השבוע, וישבתי לראות את “אקירה”, סרט האנימציה/אנימה המפורסם מ1988. סרט מיוחד ומשונה. רווי ברעיונות יצירתיים אבל גם בהזיות לא נעימות ובסצינות אלימות, עמוס במוטיבים ובדמויות ובפרטים עד שקצת קשה לעקוב (ולהבנתי זה אפילו לא שליש מהסיפור המקורי, כפי שפורסם בחוברות המנגה). קשה לי לומר שאהבתי אותו, אבל אני בהחלט יכולה להבין למה הוא נחשב ליצירה פורצת דרך בזמנו, הן כסרט אנימציה והן כסרט מדע בדיוני, ואיך הוא הפך לקאלט עם מעריצים אדוקים מאז ועד היום.

    המשך…
  • נערה במשקפיים

    ואלס השבוע שלנו – ישן וטוב.

  • אסטור פיאצולה

    אחי שלח לי קצת אסטור פיאצולה, הזדמנות לשים פה את הטנגו היפה הזה. 

    Astor Piazzolla – Libertango

    תמיד חשבתי שהוא מנגן על אקורדיון, אבל טעיתי. הוא מנגן על כלי שלא הכרתי, בשם בנדוניאון. מגניב.

  • Miles Davis

    וואו, זו בוודאי אחת מבלדות הג’אז הכי יפות בעולם.

  • הופעה: לירון עמרם והפנתרים בפסטיבל הפסנתר

    שלשום ראינו את לירון עמרם והפנתרים בהופעה חיה בפסטיבל הפסנתר ומאד נהנינו.

    כבר הרבה זמן חיפשתי הזדמנות ללכת לראות את לירון עמרם והפנתרים בהופעה. השירים שלהם ביוטיוב מצאו חן בעיני מאד. גם כתבתי עליו כאן, בטקסט על תחיית המוסיקה התימנית. לירון שר עיבודים חדשים לשירים בערבית שחיבר וביצע אביו, הזמר המפורסם אהרן עמרם, וגם שירים בעברית שחיבר בעצמו. האלבום הראשון יצא בקרוב.

    המשך…