נטלפליקס הוציאו סרט חדש, "צבא הגנבים". בפס הקול שלו מתחבאים כמה סיפורים חמודים. הצטרפו אלי לעוד פוסט בסגנון זרם תודעה, שבו אני מחליפה נושאים בקצב מסחרר, אבל כולם קשורים אחד לשני איכשהו. אזהרה לפני קריאה: ואגנר.
צבא הגנבים זהו סרט נוסף בעולם של "צבא המתים", סרט אקשן מצליח מאד על אפוקליפסת זומבים. הסרט הראשון מספר על חבורת שודדים שמנסה לפרוץ לכספת חזקה במיוחד בקזינו בלאס וגאס, לפני שהזומבים יגיעו אליה (ואליהם). עכשיו, אני ממש, אבל ממש, לא בעניין של זומבים. לא סרטים, ולא סדרות, ולא ספרים, ולא תחפושות בפורים. אבל הסרט החדש הוא פריקוול, הוא מתמקד בסיפור הרקע של אחת מהדמויות, סבסטיאן פורץ הכספות הגרמני, לפני שהצטרף לצוות השודדים של לאס וגאס. זהו סרט אקשן קליל וקומי, ואין בו תפלצים מהלכים, ולכן החלטתי לצפות בו.
הסרט נפתח בסיפור על מסגר (או חרש ברזל?) גרמני ששמו האנס ואגנר; פעם פעם לפני שנים רבות, הוא בנה את ארבע הכספות הכי טובות ומסובכות בעולם. בגלל טרגדיה אישית שעבר, הוא החליט לקרוא לכל כספת על שם אחת מהאופרות של המלחין הגרמני ריכארד ואגנר. ואלו הן: דאס ריינגולד ("זהב הריין"), הואלקירות, זיגפריד, ו גוטרדמרונג ("דמדומי האלים").
ארבע האופרות האלה יחד הן יצירה אפית, עצומה בגודלה, ששמה מחזור הטבעת, או טבעת הניבלונג (באינגליזית, The Ring Cycle). האופרות מבוססות על סיפורים מהמיתולוגיה הגרמאנית והנורדית.
ארבע אופרות, אמרתם? זה בערך 15 שעות… אלוהים ישמור. ננסה לסכם את העלילה, בקצרה: "ניבלונג" היא דמות מיתולוגית של גמד שחי מתחת לאדמה ואוגר אוצרות. האופרה הראשונה מספרת איך הניבלונג ששמו אלבריך מוצא זהב בנהר הריין, גונב אותו, ומחשל ממנו טבעת קסומה שתאפשר לו לשלוט בעולם. האלים, הענקים, וגם כמה דמויות אחרות, מנסים כולם לקחת מאלבריך את הטבעת, אז הוא מטיל עליה קללה, אבל בסוף מאבד אותה. באופרה השניה, הניבלונגים תוקפים את ואלהלה, משכן האלים, והאל ווטאן שולח את תשע בנותיו, הואלקיריות, להילחם להגנתם. בתו ברונהילדה מעדיפה לעזור ללוחם זיגמונד במקום ללוחם אחר, שהיה חביב על אביה, והאל הזועם מעניש את בתו בכך שהוא מציב אותה על סלע מוקפת בטבעת אש. באופרה השלישית אחותו של זיגמונד מולידה את זיגפריד, הלוחם האמיץ, והוא מחשל חרב והורג דרקון וכולי, מוצא את הטבעת, ואז שם פעמיו אל ברונהילדה. באופרה הרביעית, הלוחם האמיץ משאיר את הטבעת אצל אהובתו, ויוצא להרפתקאות, וגם בוגד בה קצת בדרך. הכל מסתבך ובשלב הזה יש הרבה דמויות שזוממות מזימות ושהורגות אחת את השניה אז הפסקתי לעקוב. כצפוי, באופרה כמו באופרה, כולם מתים בסוף. טבעת הזהב חוזרת למעמקי הנהר.
קצת הכרתי את הרקע הסיפורי של טבעת הניבלונגים מכיוון שלפני כמה שנים, בכנס מדע בדיוני, שמעתי הרצאה על הקשר בין היצירה הזו לבין ההוביט וגם שר הטבעות, ובפרט בכל הנוגע למיתולגיה הנורדית, שנתנה השראה גם לואגנר וגם לטולקין. שתי היצירות עוסקות בטבעת קסומה ורבת עוצמה, שמחזקת מאד את מי שעונד אותה, אך גם עלולה להמיט אסון. וגם ביצירותיו של טולקין תמצאו יצור ננסי מכוער שמוצא את הטבעת בקרקעית הנהר (גולום), וגם תשעה לוחמים רכובים על סוסים מכונפים (תשעה מלכים לבני האדם),וגם גמדים שאוגרים אוצרות במעמקי האדמה, ודרקון, וכולי וכולי. רק סיפור אהבה טרגי אין שם. או נשים, בכללי. טולקין לא כתב הרבה דמויות של נשים. אבל נשמור את זה לפוסט אחר, כי היינו באמצע לדבר על ואגנר.
אבל רגע, רגע. אני צריכה לעצור פה דקה. רוב חיי לא שמעתי שום דבר של ואגנר. מגיל צעיר הייתי מודעת היטב לכך שלא מקובל לנגן את יצירותיו בישראל. זאת למרות שאני מאד אוהבת מוסיקה קלאסית מהתקופה רומנטית, אולי יותר מכל ז'אנר אחר, ו-ואגנר הוא אחד מהמלחינים הרומנטיים הבולטים ביותר. אבל הבנאדם היה אנטישמי מחורבן, וכתביו הפכו השראה לנאצים, ולכן לא עניין אותי להאזין ליצירות המוסיקליות שלו.
כמובן שהכרתי את דהרת הואלקירות (Ride of the Valkyries), אבל בואו, זה מקרה יוצא דופן. מי לא מכיר את היצירה הזו?
היצירה הזו מופיעה המון בפסי קול של סרטים. אולי המפורסם שבהם הוא אפיקליפסה עכשיו (1976), שם היא מלווה את אחת מהסצינות המפורסמות ביותר בסרט, שבה המטוסים מפציצים את הכפר בויטנאם. היא מופיעה גם בפס הקול של האחים בלוז (1980), בסצינת מרדף המכוניות. אבל בתור ילדה, סיכוי טוב שהכרתי את היצירה הזו לראשונה בזכות באגס באני ואלמר פאד.
בסרטון המפורסם של לוני טונס What's Opera, Doc? משנת 1957, באגס ואלמר שרים לצלילי "טבעת הניבלונגים". באגס בתפקיד העלמה ברונהילדה, ואלמר בתפריד זיגפריד, מקשקשים כמובן את המילים והעלילה. תגידו את האמת: נכון שעד היום כשאתם שומעים את דהרת הואלקיריות אתם שרים "Kill the Wabbit" ??
לצערי מצאתי רק קטע מהסרטון ביוטיוב, אתם יכולים לראות כאן תזמורת מבצעת את הקטע המלא, כאשר הסרטון מתנגן ברגע. ועוד, אם יש לכם זמן פנוי, הנה סרטון יפה שמספר על מאחורי הקלעים יצירת סרטון האנימציה המפורסם.
איפה היינו. בתור ילדה כמובן הכרתי את לוני טונס, אבל לא היה לי מושג שמדובר במוסיקה של ואגנר. רק שנים רבות אחר כך נפל לי האסימון. בשנים האחרונות גם נתקלתי בקטעים מיצירות נוספות שלו, "לונגהורין", "טנהויזר", ו "טריסטן ואיזולדה" (בפס הקול של הסרט "מלנכוליה", שעליו כתבתי בבלוג הזה, שבו הבמאי משתמש המון, עד כדי מועקה). אז לאט לאט הכרתי קצת יותר. היצירות שלו לא כל כך לטעמי, אגב, הן יותר מדי כבדות. אבל אני יכולה להבין ולשמוע את ההשפעה שלו על יצירות אחרות ועל מלחינים אחרים, וזה מבלי שאני בקיאה במיוחד בתיאוריה או בהיסטוריה של המוסיקה, כלומר זה מאד מורגש רק מהאזנה.
נסגור את המעגל ונחזור לסרט השודדים שלנו, "צבא הגנבים". דיברנו על זה שהסרט שילב בסיפור של פורצי הכספות, את המלחין הגרמני ריכארד ואגנר והאופרות שלו. את פס הקול של "צבא הגנבים" הלחין מלחין גרמני מפורסם אחר, האנס זימר, אולי מלחין פסי הקול הכי מפורסם והכי פעיל בעולם היום, יחד עם אחד משותפיו בשנים האחרונות, סטיב מאזארו. (אגב: שמתם לב? לדמות של בונה הכספות קוראים האנס ואגנר. אני מנחשת שזה צירוף של שמות שני המלחינים).
רוב פס הקול, בהתאם לסרט אקשן, הוא אלקטרוני וקצבי. אבל מתחבאות בו גם פנינים קטנות, שהן אלה שהובילו אותי לכתוב את הפוסט הזה מלכתחילה. באחת מהסצינות הראשונות, סבסטיאן גיבור הסרט משתתף בתחרות של פורצי כספות. בשיא המתח, בשלב האחרון של המבחן, הוא עוצר לקחת אויר. פס הקול הקצבי מתחלף פתאום בקטע לתזמורת: כלי נשיפה מובילים בעדינות, כלי מיתר ממלאים ברגש, והקטע מתגבר במלוא הדרמטיות, הכל כך אופיינית למוסיקה הרומנטית. מדובר סך הכל בכחצי דקה, (החל מ 04:06), אבל איזה קטע יפיפה:
אין לי ספק שזו קריצה קטנה של זימר ליצירותיו של ואגנר, במיוחד לאור העובדה שהסרט מזכיר אותן במפורש, או לפחות למוסיקה הרומנטית. אני מאד אוהבת מחוות כאלה, מאד אוהבת שמוסיקאים מתכתבים עם יצירות אחרות. וזהו! זה מה שהיה לי להגיד. הגענו לסוף המסלול. התחלנו מ-זומבים, עברנו אל מלחין גרמני אנטישמי, משם פנינו בשביל למיתולוגיה נורדית, עצרנו לתדלק אצל באגס באני, וסיימנו בפורצי כספות. אחלה מסלול. מקווה שנהניתם.
הערות שוליים
קצת מספרים בשביל לסדר לכם את קו הזמן,
כתיבת תגובה