שבת שלום חברים. "פוליטיקלי קוראת" הקדישו היום פוסט למוסיקאית קארן קרפנטר, ואני לא מתאפקת וחייבת לשתף איתכם, מכיוון שקארן קרפנטר אחת המוסיקאיות האהובות עלי. לדעתי מבחינה ווקאלית היא אחת מזמרות הפופ הכי גדולות אי פעם: היה לה קול צלול, ומנעד רחב (למרות שהיא העדיפה לשיר בנמוכים), ודיוק מדהים, והיא יכלה לבצע קטעים מסובכים ולגרום לזה להשמע קל כל כך.
אני חייבת להודות שהייתי סקרנית מאד לשמוע אותה מבצעת ז'אנרים אחרים ולא רק פופ. באיזה קלות היא עוברת מהנמוכים לגבוהים, זה פשוט מדהים:
לפני כמה שנים גיליתי שהיא הייתה מתופפת, הרבה לפני שהיא הייתה זמרת, והתפוצץ לי המוח. היא לא סתם הייתה מתופפת בשביל הכיף – היא הייתה מדהימה בזה. תראו בעצמכם. האישה הזו הייתה כל כך מוכשרת, היא יכלה לעשות מה שהיא רוצה. אבל כנראה היה עליה לחץ גדול, לחץ לוותר על התיפוף, לחץ לייצר להיטים… והיא עברה לקדמת הבמה. היא סבלה מאנורקסיה קשה ונפטרה בגיל 32 סך הכל! איזו טרגדיה. אבידה עצומה לעולם המוסיקה.
הנה וידאו של קארן בת 18 (1968), בהופעתה הטלוויזיונית הראשונה, מתופפת מקצב מורכב ושרה תוך כדי (חבל על האיכות הגרועה, אבל זה מה יש):
והנה סולו תופים מהופעה כמה שנים אחרכך, כשהקרפנטרס כבר היו מפורסמים, נתנו לה איזה שבע מערכות תופים ורואים כמה היא נהנית:
כתיבת תגובה