יום ספורט בבית ספר התיכון, אפריל 2000

שלל אולימפיאדה

בנושא:

אני ממש אוהבת לצפות באולימפיאדה. ועוד יותר ממש לצפות בטקס הפתיחה של האולימפיאדה. זה גדול, זה מרשים, זה מרהיב, זה מרגש, זה קיטשי, זה חדשני, זה מיושן, זה מגניב ומעניין, זה ארוך ומייגע, זה יצירתי, זה מוסיקלי מאד, זו טעימה מתרבות שלא מכירים, וזה פשוט מופע עצום ואקלקטי שאי אפשר לראות בשום הזדמנות אחרת חוץ מבטקסי פתיחה של אולימפיאדות. ואיזה כיף היה המופע שהפיקה יפן? אלפי רקדנים בתלבושות צבעוניות, מנגנון עץ ענקי ומשוכלל שמרכיב את סמל הטבעות, כאלפיים רחפנים שמתעופפים בסנכרון מדהים ומרכיבים יחד את צורת כדור הארץ, מירוץ יצירת פיקטוגרמות מצחיק ושובב, תיאטרון קבוקי עם הירומי מנגנת ג'אז מטורלל ברקע…. במילותיו של ג'ואי, What's not to like??

שימו לב, ארבע שעות לפניכם

ומה הכי כיף? שתוך כדי הטקס גיליתי המון מוסיקה חדשה. חלק לא היה קל בכלל למצוא, ישבתי חזק על הכתוביות, על התגובות, ועל שאזאם, חיפשתי, תירגמתי, תירגמתי בחזרה, עד שהצלחתי למצוא איפה אפשר לשמוע ולקנות. נשמע מייגע, אבל נהניתי מכל רגע.

הנה כמה טעימות:

במהלך כניסת המשלחות, התזמורת ניגנה מחרוזת פסי קול של משחקי מחשב. איזה רעיון מגניב! כמובן כמובן שזמן קצר לאחר מכן מישהו כבר הכין מזה פלייליסט ביוטיוב:

https://www.youtube.com/watch?v=0gdsP-bXeMM
שעה של מוסיקה אפית פנטסטית לפניכם

עוד קטע יפיפה שנוגן במהלך הטקס, בעת הנפת דגל יפן (00:15:37), ושמו輝かしい未来へのエール (אליבא דגוגל טרנסלייט: "Ale for a Bright Future"). מתברר שנלקח מפס קול של סדרת טלויזיה יפנית ששודרה לפני כמה שנים, בשם Yae No Sakura. דרמה היסטורית המתרחשת במאה ה19, בתקופה שיפן רק התחילה להיחשף למערב, ומספרת על לוחמת אמיצה המאמינה בשויון זכויות לנשים (עוד על הסדרה בויקיפדיה). פס הקול הולחן ע"י מלחין יפני מפורסם, Ryuichi Sakamoto (שמוכר בזכות "הקיסר האחרון", "חג שמח, מיסטר לורנס", ועוד). הנה פס הקול המלא של הסדרה:

הקטע עליו סיפרתי הוא קטע מספר שלוש עשרה

מיד אחרי הקטע הזה, בוצע ההמנון היפני ע"י הזמרת Misia (דקה 00:20:02), וסיקרן אותי מאד. כשהוא מתחיל, הוא מרגיש מאד מוכר; אבל אז פתאום שובר לכיוון אחר. זה רק ממחיש לי כמה אני לא מכירה מוסיקה של המזרח הרחוק…

אחרי הטקס צפיתי בכמה תחרויות שהזדמן לי (לא מספיק לצערי!). איזה מדהים ומרגש זה. ראיתם את לינוי אשרם זוכה בזהב? אדירה. בכל מקרה, התכנסנו פה כדי לשמוע מוסיקה, אז הנה כמה קטעים שהמתעמלות בחרו להשמיע בזמן ההופעה שלהן:

הגרסה של דייויד גארט ל Thunderstruck
הגרסה של טומי פרופיט ל סונטת אור הירח של בטהובן

שבועיים לאחר מכן, הגענו לסוף….

טקס הסיום היה קצת יותר הארד קור מטקס הפתיחה, הניח בצד את הזיקוקים והקונסטרוקציות, והתמקד יותר בתרבות היפנית: מוסיקה אתנית, ריקודים, כלי נגינה, טקסים ותלבושות, ותוף אחד בגודל של משאית. מסקרן מאד.

הפעם זה רק שעתיים וחצי

ממליצה גם להאזין להמנון האולימפיאדה, שבוצע לקראת סיום (01:37:10) ע"י Tomotaka Okamoto – שהוא סופרניסטה (גבר עם קול סופרן) ונתן הופעה מרשימה ביותר!

=======

זהו, כמה שלל מוסיקה חדשה אספתי לי בשבועיים! כיף כיף.

האזנה נעימה וצפייה נעימה לכולם.


תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *