בנטפליקס יש סדרת פנטזיה טורקית בשם: המתנה The Gift. אם אני לא טועה, בנטפליקס בעברית קוראים לה "אטיה", על שם הדמות הראשית. ז'אנר: פנטזיה, מיסטיקה.

הסדרה מספרת על אמנית צעירה, אטיה, שמאז ילדותה רואה בחזיונות סמל מוזר, ומציירת אותו שוב ושוב, ועל ארכיאולוג, ארהן, שמוצא את אותו סמל מוזר, באתר נאוליתי שבו הוא מנהל החפירות. שניהם יחד מחפשים את מקור הסמל, כל אחד בדרכו, ומגלים בהדרגה שהתעלומה מסתבכת, ושיש עוד אנשים שמחפשים את הסמל, ועוד כל מיני תופעות מיסטיות משונות. יש הרבה התייחסות לאירועים היסטורים ולממצאים ארכיאולוגים ויש גם קצת אופרת סבון מעורבבת בכל זה. סדרה חביבה מאד, שבזכותה הלכתי לקרוא עוד על דברים מעניינים.

אחת הסיבות שבגללן הסדרה מצאה חן בעיני, היא החיבור בין מדע בדיוני ופנטזיה לבין ארכיאולוגיה והיסטוריה. בעולם שבו רוב יצירות הפנטזיה סובבות סביב כישופים, גמדים ודרקונים, זה מאד מרענן.

העונה הראשונה של הסדרה בונה את הסיפור סביב אתר ארכיאולוגי אמיתי, ששמו גבקליטפה Göbekli Tepe,שנמצא בדרום מזרח טורקיה (לא רחוק מסוריה). באתר התגלו מצאים פריהיסטורים, כמו מעגלי אבנים, מקדשים, ואבנים ועמודים עם ציורי חיות, וכל זה מתוארך ללפני יותר מ 10,000 שנה, שזה די מדהים. ככל הנראה האתר לא שימש למגורים, אבל עדיין מדובר באחת מהעדויות המוקדמות ביותר להתכנסות של אנשים (בתקופה שטרום המצאת ה כפר, רוב האנשים עדיין נדדו כציידים / לקטים). למיטב הבנתי, האתר פתוח למבקרים היום, למרות שעדיין מתקיימות חפירות באזור.

הסדרה מתייחסת רק לחלק מזה, ומן הסתם מכיוון שהיא דמיונית היא מוסיפה לקלחת גם אבנים קסומות, נבואות, חזיונות, וקפיצות בין מימדים, אבל עדיין היה נחמד מאד עבורי לקרוא וללמוד מה עומד מאחרי הסיפור. כמו כן, מכיוון שכל העונה הראשונה עוסקת בתעלומה ששני הגיבורים מנסים לפתור, יש עוד הרבה רמזים שמבוססים על הקשרים תרבותיים, היסטוריים וגם דתיים אחרים. בעונה השניה והשלישית, לצערי, העלילה קצת התרחקה קצת מההיסטוריה ומהארכיאולוגיה ומשכה יותר לכיוון אופרת הסבון, אז לוקח לי יותר זמן לצפות… אבל מההתחלה נהניתי ללא ספק.

הנקודה הישראלית

בעונה השלישית. בפרק הראשון, ארהן יושב עם חבר ומנסה לפענח כל מיני סמלים, פסלים וכתבים שמצא באתר, ולהבין איך הם קשורים. או אז הוא שולף מהערימה חתיכת נייר שעליה כל מיני סימנים, ומכריז: "האלפבית הזה, המקור הישן ביותר שמצאתי שעשה שימוש באלפבית הזה הוא משנת 300 לפנה"ס. לפני כן הוא לא היה קיים!"

ברגע שראיתי את הדף התחלתי לצחוק… הרי זו עברית עתיקה! 😄 מחלטרת בתור פרופ בסדרת פנטזיה…

טוב, אם נדייק, זה האלפבית הפיניקי, אבל האלפבית העברי העתיק כמעט זהה לו. ובכל מקרה, שניהם קיימים הרבה לפני שנת 300 לפנה"ס… הנה תראו בעצמכם:

אח"כ יושבים הארכיאולוגים לפענח משפט ב"שפה המסתורית" הזו, וכמו שאתם רואים, כתוב שם:

"החג? ?? ?סד רא? שנה עאג אמוג'י לב שא? ? ? נ?גנ??ע? נ???נאג??ג אמוג'י שן בינה ר?דא??לננ?שאב"

לא נראה שיש קשר בין הסמלים שעל הדף לבין המשפט שמופיע בתרגום. מה גם שעל הדף הזה שהם מחזיקים הסמלים כתובים משמאל לימין, בעוד פיניקית ועברית נכתבות מימין לשמאל. בקיצור, קישקוש מקושקש 🙂

אני מחכה כבר לראות איך זה ישמש אותם בפרקים הבאים…