אני צופה כעת בעונה הראשונה של "הדוב", והשיר הזה הופיע שם בפס הקול של אחד הפרקים. זה שיר שמאד אהבתי לפני כמה שנים. יש בו משהו מעצבן, ואני מודה גם שבמשך הרבה זמן לא לגמרי הבנתי את המילים שלו (היום מרגישה שכן). אבל גם יש בו גם סולו גיטרה מדהים, שמתחיל בערך באמצע השיר ושמוביל את השיר לסיום גרנדיוזי, והוא מאד "סיפורי", יש בו המון רגש ועומק, אין הרבה סולואים כאלה.