יש חלק מסויים במוסיקה שהוא עבורי מעין משחק הזיכרון. אני מקשיבה לשיר, ואחד הדברים הראשונים שהמוח שלי עושה, הוא לחפש "מאיפה זה מוכר לי". מאיפה מוכר לי הקול, מאיפה מוכר לי הקצב, מאיפה מוכר לי רצף האקורדים הזה. זה קורה באופן לא מודע,

לפני מספר חודשים צפיתי לראשונה בטריילר לסרט חדש, "שחקן מספר אחת". הנה הוא, לפניכם:

כשהגעתי לשניה ה-25 (הנה היא כאן) ואחר כך שוב בשניה ה 45 (הנה היא כאן) האזניים שלי נדלקו. המשפט המוסיקלי המתנגן ברקע שנשמע לי מוכר מאד. לא אחד לאחד, אבל בהחלט מוכר. תוך כמה רגעים הייתי משוכנעת שזה המשפט המוסיקלי הראשון מתוך השיר Pure Imagination, שיר הנושא של הסרט  "צ'ארלי בממלכת השוקולד":

(הסרט מ1971, והשיר בביצוע ג'ין וויילדר.)

אמנם יש כמה הבדלים בין שתי הנעימות. האקורד האחרון במשפט הראשון הוא שונה, המשפט השני חסר, וקופצים ישר לשלישי. אבל הקישור המוסיקלי עדיין ברור. במשך כמה ימים האמנתי שזה פלגיאט.

אבל… טעיתי. זה לא פלגיאט, זה הומאז'. הריפרור ל"צ'ארלי" הוא מכוון ולא מועתק. גיליתי את זה כשנתקלתי בטריילר אחר לאותו הסרט, וברקע שלו אפשר לשמוע את כל הבית הראשון של השיר. אם כן מדובר בגרסת כיסוי, קאבר, ביצוע חדש לשיר Pure Imagination. עוד קצת חיפוש העלה שהביצוע מאת הרכב שנקרא Ghostwriter, ומתמחה במוסיקה לטריילרים. הנה הוא כאן:

לסיכום, לא היה כלום ואין כלום. חשדתי לחינם. אבל הזיהוי המוסיקלי היה נכון. ולפעמים זה נחמד לגלות איך המוח עובד; מספיק לו קישור קטן כדי לחבר נקודות. הסרט הזה משחק הרבה מאד על נוסטלגיה, ורפרנסים, אז זה לא מפתיע שפס הקול הוא חלק מזה.

ננסה לתפוס את הסרט הזה בקולנוע.