ג'יימס בלייק הוציא שיר חדש. שיר נוגה ועדין ופיוטי, שמתאים מאד לסגנון שלו.
אני מאד אוהבת את הקול שלו, פחות את העיבודים האלקטרונים שלו, שמרגישים לו מוגזמים ומלאכותיים מדי. אני מתחברת יותר לשירים שלו, כמו זה למעלה, שמצמצמים את העומס האלקטרוני למינימום.
בתגובות לשיר לא אחת מכנים את בלייק "ילד עצוב", רומזים שהוא מדוכדך, אולי דכאוני. גם אתרים גדולים כמו פיצ'פורק כתבו בתגובה לשיר, "כן, ג'יימס בלייק עדיין עצוב". בלייק כתב תגובה בטוויטר. הוא חושב שהתגובה האוטומטית הזו, "ילד עצוב", היא בעייתית. "סך הכל ביטאתי בפתיחות את הרגשות שלי", הוא כתב. "אנחנו פוגעים בגברים בכך שאנחנו מפקפקים בצורך שלהם להיות פגיעים ופתוחים". ומעיד על עצמו שגם הוא בעבר כלא את הכל בפנים כי פחד להראות חלש או רכרוכי. "הדרך אל בריאות נפשית ואושר," הוא מסכם, "רצופה בכנות."
הנה המכתב שלו במלואו
כתיבת תגובה