תודה לע’ שהכיר לי את האלבום הזה. מזמן לא שמעתי רוק פרוגרסיבי. אני לא כ"כ אוהבת האמת, רק יצירות מאד מאד מלודיות, כמו האלבומים הראשונים של ג'נסיס וכאלה (פינק פלויד, למשל, אני מאד לא אוהבת). 

הקטע הזה ארוך ומורכב משלוש מערכות. הוא הכי מצא חן בעיני מכל האלבום.

מרס וולטה מגיעים לארץ להופעה. תודה לחגית שהכירה לי את השיר המצוין הזה (אני חושבת שמה ששבה אותי סופית היא החצוצרה בסוף השיר).

אני במצב רוח לרוק פרוגרסיבי, וזה לא קורה הרבה. ואם כבר זה קורה, אני בדרך כלל חוזרת לאלבום המדהים הזה של ג'נסיס. ותודה לבועז כהן ו88 שהזכירו לי את היצירה היפה והמורכבת והמלודית הזו, הקשבתי לה כמה פעמים היום.

המקצב של היצירה המורכבת הזו משתנה כמה פעמים במהלכה. כבוד לפיל קולינס על התיפוף המדהים.