פוסט לא שגרתי הפעם. לא על מוסיקה ולא על קולנוע (אבל קצת מוסיקה וקצת קולנוע יוזכרו פה, מבטיחה).
נובמבר היה מלא באירועים ובחדשות הקשורות לחקר החלל, ואני שמחה על כך.
אירוע ראשון היה ניסיון השיגור הראשון של חברת וירג'ין גלאקטיק, שרוצה לייסד טיסות מסחריות לחלל. השיגור נכשל, למרבה הצער, טייס אחד נהרג, שני נפצע קשה. האירוע הזה עורר המון תגובות. דיון ראשון היה על המחיר הכבד: יש שחושבים שחקר החלל לא מצדיק סיכון חיי אדם. אחרים חושבים שזה בלתי נמנע. נזכור שזה לא המקרה הראשון, גם האסטרונאוטים של אפולו 1 נספו בדליקה לפני שעזבו את הקרקע, האסטרונאוטים של מעבורת הצ'לנג'ר נספו כשהתפוצצה לאחר השיגור, והאסטרונאוטים של הקולומביה נספו כשהתפרקה בכניסה לאטמוספירה. אירועים מצערים מאד, אך אלו לא עצרו את סוכנות החלל האמריקאית מלהמשיך לחקור. אם כבר, מה שעיכב אותה היה בעיות תקציב, שהולך ומצטמצם משנה לשנה. זה מוביל לדיון שני: חקר החלל הממשלתי לעומת חקר החלל הפרטי. מה היא האיכות ורמת ההקפדה על הפרטים? כיצד השיקולים התקציביים משפיעים על השיקולים המדעיים? שאלות מעניינות.
האירוע השני היה הגעתו של הסרט “אינטרסטלר” אל מסכי הקולנוע. כבר כתבתי עליו, אז לא ארחיב עוד הרבה, אבל שתי מילים על המדע שמאחוריו: זה סרט שלא מפחד לשים את המדע במרכז. שלא מפחד לבזבז זמן כדי להסביר לצופים שלו מה זו תורת היחסות ולמה חור תולעת נראה כפי שהוא נראה ומה המשמעות של לחיות בחמישה מימדים. זה חדש וזה נהדר. אדביק לכם פה קישור למאמר מרתק שפורסם במגזין Wired על המדענים שעבדו עם אנשי האפקטים המיוחדים על הסרט הזה, במטרה לייצר הדמיות אמינות ככל האפשר, ואיך העבודה המשותפת הזו הובילה לתגליות נפלאות:
http://www.wired.com/2014/10/astrophysics-interstellar-black-hole/
אירוע שלישי ואחרון – מסען של הגשושיות החמודות רוזטה ופיליי אל כוכב השביט הגיע לשיאו. רוזטה שוגרה לפני עשר שנים כמעט, ורק עכשיו התקרבה מספיק אל כוכב השביט בחיר ליבה המיועד, ושלחה אליו את המיני-גשושית שלה, רכב החלל פיליי , כדי לנחות על השביט ולחקור אותו. זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שאנחנו נוחתים על כוכב שביט. פיליי הצעירה, שנראית כמו מכונת כביסה מצחיקה עם רגליים, קצת התבלבלה וקצת התגלגלה, ולא נחתה כל כך טוב לצערנו (אבל ממש בסדר בהתחשב בסיכויים הלא גבוהים שהיו לה להצליח). כשצליחה להתמקם בסופו של דבר, התברר שלוחות קולטי השמש שלה לא מקבלים מספיק אנרגיה סולארית, ושהסוללה שלה תגמר מהר. למשך שעות ארוכות כולנו היינו במתח, אבל מדעני נאס"א לא אמרו נואש, והפעילו את פיליי עד כמה שיכלו, וזו עבדה במרץ כדי לצלם ולדגום כמה שיותר, שעה שרוזטה האם הגאה מצלמת אותה מלמעלה, עד שהקטנה התעייפה ונרדמה. אולי, יום אחד, כשהשביט יסתובב אל השמש, הלוחות שלה יטענו, והיא תתעורר מחדש.
ובינתיים, עד שתתעורר, הנה תמונות מדהימות וסיכום נפלא ומוסבר היטב של האירוע הזה בבלוג “מסה קריטית” של יואב לנדסמן.
סוכנות החלל האירופית הפיקה סרט עלילתי קצרצר ועמוס באפקטים מיוחדים שמספר קצת על הרקע והחשיבות של משימתה של רוזטה לוכדת השביטים:
והנה האנימציה הכובשת של הקומיקסאי רנדל מונרו (XKCD) שליוה את הנחיתה המרגשת.
הבטחתי גם קצת מוסיקה, נכון? אבל לא הבטחתי שהיא תהיה שגרתית. רוזטה הקליטה אותות שמשדר השביט, שמתקבלים מסביבת הפלזמה (גז טעון) שמקיף אותו. את האותות האלה הגבירו לתדרים שהאזניים שלנו יכולות לשמוע, ומה שהתקבל זה “השיר של השביט”. רעיון חמוד מאד.
מפה לשם שיטוטי הובילו אותי לגלות שנאסא מפרסמים המון המון דגימות סאונד, לשימוש חופשי. פה למשל אפשר לשמוע איך נשמעת חללית נוחתת, או גשוש מצפצף, או ספירה לאחור לשיגור, כוכבים פולטים אותות שמומרים לסאונד, משלל משימות ומשלחות לאורך השנים. איזה אוסף מגניב.
ואת חפירותי על חקר החלל אסיים עם סרטון האנימציה הזה, שהוא יפיפה מקסים ומרגש ועם פסקול נפלא. צפיה מהנה!
SOLUS from Identity Visuals on Vimeo.