כמה מתסכל זה לצאת בערב חורף גשום ולנסות שלא לדרוך על הפיצפונים האלה שרק מנסים לחצות את המדרכה…
לפני יומיים, כשטיילתי עם הכלב בערב, בחושך, בגשם, דרכתי בהיסח הדעת על חילזון קטן 😩 זה היה מצער מאד, אם כי בוודאי יותר בשבילו מאשר בשבילי…
היום, כשניקיתי ואיווררתי את הבית, מצאתי חילזון קטן. חבול וחבוט, ספון בקונכייתו, בתוך המסילה של החלון. כיצד הגיע זה האחרון לחלון בקומה השניה? אינני יודעת (האם מדובר בחילזון מעופף? אולי הרימה אותו מהקרקע ציפור גרגרנית, התחולל קרב גדול והוא השתחרר מאחיזתה בעודו באוויר ונחת כאן? או שמא רוחות הסערה הגדולה של אתמול בלילה נשאו אותו לכאן, ובכלל קוראים לו טוטו?). כך או כך, חילצתי אותו מהמסילה בעדינות באמצעות שקית. הוא היה נסער מאד ומילא את השקית בבועות. לאט לאט ירדנו למטה, ואז הנחתי אותו בגינה, על החול והאבנים, שיהיה מוקף עלים ירוקים וטיפות גשם. המתנתי מעט לראות מה קורה, האם הוא בסדר, ואכן לאחר כמה רגעים הוא נרגע והשתחרר ויצא לדרכו (עד שתסיימו לקרוא, בוודאי עבר שני מילימטר נוספים!). לסיכום, אני מרוצה, למרות שאאלץ לחיות עם התעלומה. לפחות הקארמה שלי התאזנה מחדש. והוא, איזה סיפור הוא הולך לספר לחבר׳ה שלו, וואי וואי.
כתיבת תגובה