בערב אחד בארץ זרה נכנסתי לחנות כלי נגינה גדולה ושוטטתי בין המחלקות אחת אחת. גיטרות אקוסטיות, כלי נשיפה, כלי קשת, קלידים, גיטרות חשמליות. בחדר של הגיטרות החשמליות יושב מוכר לבוש מדים שחורים, שיערו השחור אף הוא אסוף בקפידה, משחק בטלפון שלו. אין אף אחד אחר בסביבה. הבסים העמומים ואפופי העוצמה לכדו את תשומת ליבי והקצב לא הירפה. “מה אנחנו שומעים עכשיו?” שאלתי.