איזה שיר מקסים, לא יודעת איך לא הכרתי אותו…
פאטי לאבל הנהדרת בדואט מ 1986 עם מייקל מקדונלד, שהיה סולן הלהקה Doobie Brothers.
המשך…תגית: סול soul
-
Janelle Monáe – Tightrope
נתקלתי בשמה לאחרונה הרבה בחדשות, מכיוון שהחליטה לצאת מהארון, כתבו עליה לא מעט (ובכן, לא בדיוק לצאת מהארון, אבל להכריז שהיא לא מאמינה בהגדרות האלה, ואהבה היא אהבה, וכולי). במקביל לפרסומים האלו, מוניי הוציאה אלבום חדש, Dirty Computer .
באיחור מה, הבנתי שאני מזהה אותה מהסרט "מאחורי המספרים", ושכבר אז התרשמתי ממנה שהיא בחורה מאד כריזמטית. אז חיפשתי את המוסיקה שלה והתחלתי להאזין.
ביוטיוב מצאתי את השיר הזה, Tightrope. הוא מ2010, מאלבומה הראשון, "הארכי-אנדרואיד" (The ArchAndroid). והשיר הזה פגז. הוא פופ, אבל הוא גם ג'אז. הוא ראפ והוא היפ הופ, והוא מוסיקת נשמה. וגם הקליפ, הריקודים, והתלבושות. כמה גרוב, כמה פאנק, איזה כיף! האישה הזו מגניבה ממש.
Janelle Monáe – Tightrope [feat. Big Boi]
-
הופעה: קודי צ'סנאט Cody Chesnutt
קודי צ'סנאט, זמר סול חצי אנונימי, ששר בסגנון מוסיקת נשמה אר-נ-בי עם גרוב מקפיץ ונגיעות ממוסיקה של פעם. טיפה רוק, טיפה היפ הופ. שירי מחאה ופוליטיקה, שירי אהבה, שירים על משמעות החיים. השבוע ראינו אותו בהופעה בבארבי, ונהניתי ממש.
המשך… -
Alabama Shakes
מוסיקה לסוף השבוע.
השבוע גיליתי את אלבמה שייקס Alabama Shakes. זה קרה תוך צפייה בפרק של מיסטר רובוט, סדרה שעושה שימוש די הזוי (ולא אחיד ברמתו) במוסיקה בפס הקול שלה. בכל מקרה, בחזרה לענייננו. תוך שלוש דקות התאהבתי, תוך יומיים קניתי את הדיסק, תוך שבוע הם הפכו לאחד מאלבומי השנה שלי. רגע אחד הם עושים בלוז רוק בועט כמו הבלאק קיז או מיי מורנינג ג'אקט, רגע אחרי הם עושים סול חושני סטייל מרווין גיי. והסולנית גיטריסטית המעניינת שלהם נשמעת איפשהו בין אסף אבידן לבין 4 נון בלונדס. אני ממש נהנית מהעושר המוסיקלי הזה, הם מצליחים לקשר בין כל הסגנונות. מומלץ.
-
Frank Ocean – You Are Luhh (Aaliyah Cover)
פרנק אושן מבצע שיר של אליה. זה נהדר. לא רק כמחווה, אלא גם כביצוע בפני עצמו.
-
מייקל קיוואנוקה וביל ווית'רס
בכל סיכומי סוף שנת 2012 שראיתי עד כה, מופיע האלבום הראשון של מייקל קיוואנוקה. ואכן, שווה להאזין לו. קל להתחבר לאלבום הבכורה שלו, הוא מאד נעים וקליט.
הסגנון המוסיקלי שלו, הלחנים והעיבודים, כמו גם הסטייל והתסרוקת, כולו סול של שנות ה70. הוא לא מחדש דבר, הוא פשוט מחזיר את העבר. זה מאד נחמד, ומאזיניו בהחלט נהנים להתרפק על העבר.
המשך…