אף פעם לא חשבתי שאראה סרט של כריסטופר נולאן בלי סאבטקסט. אבל גם זה קורה, נו.
הכל בסרט הזה יותר מדי. יותר מדי פאתוס. יותר מדי סיפור. וזה מוביל ליותר מדי הסברים מדעיים (אין ברירה). ומעבר לזאת, הליהוק לא נכון. פס הקול ממוחזר. אבל מה, למרות כל אלה, נהניתי. סרט יפה. יפה יפה.
המשך…
השבוע גיליתי שאייטונס העלו לחנות את כל פסי הקול של סרטי סטודיו ג'יבלי, וזה שימח אותי מאד בתקופה המדאיגה הזו. לא רק שמדובר בפנינה קסומה, אלה בפסי קול נדירים ממש. עד לא מזמן היה כמעט בלתי אפשרי להשיג את הדיסקים האלה בארץ, וכמעט בלתי אפשרי להזמין אותם באינטרנט במחיר סביר. לכן ברגע שגיליתי התחלתי להאזין להם אחד אחד וקניתי לי די הרבה קטעים. זה המפלט המוסיקלי שלי בימים האחרונים, ואני ממליצה בחום.
אם אתם רוצים לשמוע גם, הכנתי לכם פלייליסט. בחרתי פסי קול של ארבעה סרטים: “הטירה הנעה” הרומנטי, “המסע המופלא” המסתורי, “פוניו על הצוק ליד הים” הילדותי, ו"הנסיכה מונונוקי“ הנוגה. סך הכל חמישה קטעים מכל סרט.
המשך…כשאני קמה בשבת בבוקר, אני חושבת כמה דקות איזו מוסיקה אני רוצה לשמוע עכשיו. מה הצלילים הראשונים שמתנגנים לי בראש כשאני מתעוררת.
הבוקר התבוננתי בערימת הדיסקים החדשים שקניתי לא מזמן, מתלבטת מה לשים, אבל בסופו של דבר הושטתי יד למדף הגבוה ושלפתי את פסקול הסרט “אמלי”. זה אחד מפסי הקול הכובשים והמקסימים והוא כמעט תמיד מעלה חיוך. יש בו גם משהו פנטסטי וציורי מאד.
רוב האנשים מכירים את “הואלס של אמלי”, אבל הקטע האהוב עלי ביותר הוא דווקא “הואלס האחר של אמלי”. הנה הוא פה, מקווה שיעלה גם לכם חיוך.
שבת שלום לכולם!