תֹם מבלגגת

קטגוריה: מוסיקה

  • ,

    Janelle Monáe – Tightrope

    נתקלתי בשמה לאחרונה הרבה בחדשות, מכיוון שהחליטה לצאת מהארון, כתבו עליה לא מעט (ובכן, לא בדיוק לצאת מהארון, אבל להכריז שהיא לא מאמינה בהגדרות האלה, ואהבה היא אהבה, וכולי). במקביל לפרסומים האלו, מוניי הוציאה אלבום חדש, Dirty Computer .

    באיחור מה, הבנתי שאני מזהה אותה מהסרט "מאחורי המספרים", ושכבר אז התרשמתי ממנה שהיא בחורה מאד כריזמטית. אז חיפשתי את המוסיקה שלה והתחלתי להאזין.

    ביוטיוב מצאתי את השיר הזה, Tightrope. הוא מ2010, מאלבומה הראשון, "הארכי-אנדרואיד" (The ArchAndroid). והשיר הזה פגז. הוא פופ, אבל הוא גם ג'אז. הוא ראפ והוא היפ הופ, והוא מוסיקת נשמה. וגם הקליפ, הריקודים, והתלבושות. כמה גרוב, כמה פאנק, איזה כיף! האישה הזו מגניבה ממש.

    Janelle Monáe – Tightrope [feat. Big Boi]

  • ארית'ה פרנקלין נפטרה

    ביי ארית׳ה… תודה על המוסיקה

  • ,

    הופעה: טייק דאת' Take That

    קטעים מההופעה, נובמבר 2017

  • ספוטיפיי: סקירה, חלק שני

    לפני כחודשיים כתבתי פה פוסט על ספוטיפיי. בעיקר הבעתי אכזבה מכך שהמבחר המוצג רובו פופ, ולמרות אחרי שהוספתי אמנים ושירים, לא ראיתי גיוון בפלייליסטים. ועוד קצת אכזבה מכך שניסיתי ולא הצלחתי לייבא רשימות השמעה משירותים אחרים.

    קיבלתי על הסטטוס הזה הרבה תגובות, רובן דווקא היו פנים מול פנים ולא בפייסבוק וזה די הפתיע אותי. היו אנשים שהבינו בדיוק על מה אני מדברת, והיו אנשים שלא הסכימו עם הביקורת שלי. והיו גם אנשים נחמדים כמו אלדד הנחמד שמשתמש בספוטיפיי כבר הרבה זמן, והציע להדריך אותי והסביר לי ממש על כל כפתור. בתמורה, הבטחתי לו סטטוס עדכון מפורט, ואלדד גם דרש שאכתוב דברים חיוביים מדי פעם 🙂

    אז הנה העדכון. אין אמל"ק, אזהרת מגילה לפניכם. שימו שיר ברקע וקראו עד הסוף.

    בגדול,המשכתי להשתמש בספוטפיי, ולהוסיף אמנים, וליצור רשימות השמעה. סך הכל אני משתמשת כשלושה חודשים. התחלתי לראות שינויים בממשק רק אחרי חודשיים.

    1 אמרו לי: תנסי את Your Daily Mix.

    מדובר בפלייליסט (או בפלייליסטים) שמיוצרים ע"י ספוטיפיי במיוחד עבורכם, ומתעדכנים תדיר. תשובה: אין Your Daily Mix לנרשמים חדשים. רק אחרי כחודשיים של שימוש, הופיע הקישור בתפריט (כחודש נוסף אחרי שכתבתי את הסטטוס). סך הכל בינתיים הופיעו שש רשימות. מחולקות פחות או יותר לפי ז'אנרים. הן נחמדות מאד, ניסיתי בינתיים שתיים מהן, אחת הייתה טובה יותר והשנייה פחות. אלדד הסביר לי שהן משתפרות עם הזמן.

    2 אמרו לי: תנסי את Discover Weekly.

    מדובר בתחנת רדיו שמנסה לגלות לכם מוסיקה חדשה שאתם לא מכירים. תשובה: אין Discover Weekly לנרשמים חדשים. אפשרי שהיא בכלל אינה זמינה בתפריט למשתמשים בישראל. מתברר שיש דרך לעקוף את זה (שוב, הקרדיט לאלדד): אפשר לכתוב בחיפוש Discover Weekly ואז ללחוץ Follow על הרשימה הזו, והיא תתווסף לרשימות ההשמעה שלכם בתפריט הצדדי. הוספתי אותה לפני שבועיים שלושה בערך עם הצ'יט הזה, והיא באמת טובה. אני מגלה שם דברים יפים, ובכללי נעים לשמוע אותה ברקע.

    3 אמרו עלי: "צודקת, גם אני לא הבנתי מה ההתרגשות, ועזבתי אחרי חודש."

    תשובה: נראה שאין מה לעשות בספוטיפיי במשך החודש הראשון. אילולא התגובות שקיבלתי וההדרכות וההמלצות, הייתי עוזבת. אני חושבת שספוטיפיי עושים טעות, שהם לא מספרים למשתמש חדש על הרשימות המותאמות אישית. שזה אמנם יקח זמן, אבל אם הוא יוסיף אמנים ורשימות ויעקוב אחרי תחנות רדיו אז אחרי כמה זמן הוא יקבל רשימות מותאמות במיוחד עבורו. משתמש חדש פשוט לא יודע מה הוא מפסיד.

    4 אמרו עלי: "לא מבין מה היא רוצה, שספוטיפיי יקרא מחשבות?"

    תשובה: אם אתה לא מבין מה אני רוצה, זה כי אתה לא חזק בהבנת הנקרא, כפרה. כתבתי בדיוק מה אני רוצה. גיוון בסיסי ברשימות, כפי שאני מקבלת בשירות המתחרה. המלצות שכוללות משהו מעבר לפופ אמריקאי טראשי או פופ ישראלי. זה לא קריאת מחשבות, השירותים המתחרים מציעים את זה. עמוד הבית של TIDAL משמעותית טוב יותר. כאמור, כפי שאני מפרטת בעדכון הזה, הבנתי שגם בספוטיפיי אפשר להגיע לזה, פשוט בדרכים אחרות, ולא בעמוד הבית.

    5 נשאר עניין אחד שאף אחד לא הגיב עליו: איך לייבא רשימות מאייטונס?

    כפי שכתבתי בסטטוס הקודם מצאתי מאמרים באינטרנט שטוענים שזה אפשרי, ניסיתי אך הפיצ'ר לא עבד. תשובה: אז לא, זה לא אפשרי. ניסיתי שוב לחקור את העניין, וגיליתי שהפונקציה הזו בוטלה על ידי ספוטיפיי. בגלל זה לא הצלחתי. בדיעבד, פיתחתי ציפיות ממש גבוהות כשקראתי שהפיצ'ר הזה קיים, ולכן גם האכזבה הייתה גדולה.התחלתי להעביר כמה רשימות באופן ידני (זה לחפש שיר אחרי שיר…), מהאייטונס אל ספוטיפיי, וכבר מצאתי כל מיני שירים שאין בקטלוג של ספוטיפיי. אולי זו הסיבה שהם ביטלו את הפונקציה הזו, כי היא מבליטה את ההבדל בין הקטלוגים.עוד בעניין:אביב הנחמד שלח לי כתבה על כלי חדש וחינמי שמייבא רשימות השמעה בין שירותי סטרימינג שונים. קוראים לו Tune My Music. הוא פותח על ידי אנשים מתוסכלים כמוני מייבוא ידני של רשימות (ישראלים, מתברר). נשמע אחלה אבל בשלב זה הוא לא תומך בייבוא מאפל מיוזיק או טידל. נעקוב אחריהם ואולי ננסה בהמשך.

    מסקנות

    [א] ספוטיפיי מתחילה לתת ערך רק אחרי שמשקיעים ורק אחרי זמן. חודש זה כנראה לא מספיק (אני מניחה שזה משתנה ממשתמש למשתמש).

    [ב] יש כנראה כל מיני הבדלים בין ספוטיפיי האמריקאי לישראלי. גם במבחר ובהמלצות בעמוד הבית, שמתמקד בפופ ישראלי, וגם בזה שחלק מהפיצ'רים לא זמינים בדיפולט (כמו דיסקאבר וויקלי).

    [ג] חסרונות של ספוטיפיי לעומת המתחרים: מבחר בעמוד הבית לא מדהים, הקטלוג כנראה קטן מזה של אפל. יתרונות על פני המתחרים: דיסקאבר וויקלי, העובדה שיש מסלול חינמי (שמאפשר לי לשתף רשימות גם עם אנשים שאין להם מנוי בתשלום). בנוסף, היכולת לאמבד רשימת השמעה בבלוג או באתר נראית טובה יותר לעומת אלו של המתחרים (עדיין לא ניסיתי).

    [ד] אני לא ממש קהל היעד של המוצר הזה. כנראה שאני צריכה לתחזק חשבון ביותר משירות מוסיקה אחד.

    זהו. מקווה שזה עוזר למישהו להחליט, או לפחות לגלות מוסיקה טובה. ב"ה בעתיד אשתף אתכם ברשימות השמעה שאצור בספוטיפיי. שבוע מקסים!

  • James Blake – Don't Miss It

    ג'יימס בלייק הוציא שיר חדש. שיר נוגה ועדין ופיוטי, שמתאים מאד לסגנון שלו.

    אני מאד אוהבת את הקול שלו, פחות את העיבודים האלקטרונים שלו, שמרגישים לו מוגזמים ומלאכותיים מדי. אני מתחברת יותר לשירים שלו, כמו זה למעלה, שמצמצמים את העומס האלקטרוני למינימום.

    המשך…

  • Jacqueline du Pré – Sicilienne – von Paradis

    הנסיך הארי התחתן עם בחירת ליבו מייגן מרקל, ובאירוע החגיגי (ששודר כל היום בערוצי הטלויזיה) היו לא מעט הופעות מוסיקליות. שמעתי כמה קטעים שעניינו אותי.

    המשך…

  • משחק הזיכרון

    יש חלק מסויים במוסיקה שהוא עבורי מעין משחק הזיכרון. אני מקשיבה לשיר, ואחד הדברים הראשונים שהמוח שלי עושה, הוא לחפש "מאיפה זה מוכר לי". מאיפה מוכר לי הקול, מאיפה מוכר לי הקצב, מאיפה מוכר לי רצף האקורדים הזה. זה קורה באופן לא מודע,

    לפני מספר חודשים צפיתי לראשונה בטריילר לסרט חדש, "שחקן מספר אחת". הנה הוא, לפניכם:

    כשהגעתי לשניה ה-25 (הנה היא כאן) ואחר כך שוב בשניה ה 45 (הנה היא כאן) האזניים שלי נדלקו. המשפט המוסיקלי המתנגן ברקע שנשמע לי מוכר מאד. לא אחד לאחד, אבל בהחלט מוכר. תוך כמה רגעים הייתי משוכנעת שזה המשפט המוסיקלי הראשון מתוך השיר Pure Imagination, שיר הנושא של הסרט  "צ'ארלי בממלכת השוקולד":

    (הסרט מ1971, והשיר בביצוע ג'ין וויילדר.)

    אמנם יש כמה הבדלים בין שתי הנעימות. האקורד האחרון במשפט הראשון הוא שונה, המשפט השני חסר, וקופצים ישר לשלישי. אבל הקישור המוסיקלי עדיין ברור. במשך כמה ימים האמנתי שזה פלגיאט.

    אבל… טעיתי. זה לא פלגיאט, זה הומאז'. הריפרור ל"צ'ארלי" הוא מכוון ולא מועתק. גיליתי את זה כשנתקלתי בטריילר אחר לאותו הסרט, וברקע שלו אפשר לשמוע את כל הבית הראשון של השיר. אם כן מדובר בגרסת כיסוי, קאבר, ביצוע חדש לשיר Pure Imagination. עוד קצת חיפוש העלה שהביצוע מאת הרכב שנקרא Ghostwriter, ומתמחה במוסיקה לטריילרים. הנה הוא כאן:

    לסיכום, לא היה כלום ואין כלום. חשדתי לחינם. אבל הזיהוי המוסיקלי היה נכון. ולפעמים זה נחמד לגלות איך המוח עובד; מספיק לו קישור קטן כדי לחבר נקודות. הסרט הזה משחק הרבה מאד על נוסטלגיה, ורפרנסים, אז זה לא מפתיע שפס הקול הוא חלק מזה.

    ננסה לתפוס את הסרט הזה בקולנוע.

  • ,

    לוסיל קרו Lucille Crew – Half The Man

    איזה קאבר פגז, אחד השירים שאני הכי אוהבת של ג'מירוקאווי 🙂

  • ספוטיפיי: סקירה, חלק ראשון

    אתחיל מהסוף: אכזבה גדולה.
    אמ;לק – אני משתמשת כחודש. ציפיתי לזה הרבה זמן, והשירות לא מתקרב אפילו לעמוד בציפיות שלי.

    1

    מבחינת המוסיקה, המבחר מעליב. מוזר להגיד, כן? כי זה מבחר גדול. אבל החלק שהוא מציג לי, חתך צר ועלוב. כשנרשמתי לשירות, משום מה הוא דילג על השלב שבו הוא שואל אותי איזה מוסיקה אני אוהבת (ואי אפשר לחזור על השלב הזה, לא מצאתי שום כפתור שמאפשר את זה), ומאז הוא משמיע לי רק מוסיקה פח זבל פופ אמריקאי. באמת, אם יש משהו שממחיש עד כמה המוסיקה האמריקאית הפופולרית בשיא עליבותה, זה ספוטיפיי. האלגוריתם כנראה טוב מדי: שיר ועוד שיר ועוד שיר שנשמעים בדיוק אותו הדבר. אפס דמיון, אפס יצירתיות. כאילו אין יותר משלושה אקורדים בעולם.
    עברתי על די הרבה רשימות מומלצות שהשירות מציע לי, ונדמה שזה כל מה שהוא מסוגל אליו. אני מצפה לגיוון מינימלי ברשימות המומלצות בעמוד הבית, ואין כזה. אלא אם כן אגש במיוחד לאיזה ז'אנר ספציפי, ואתחיל לנסות את מזלי. התחלתי להוסיף ידנית אמנים שאני אוהבת, שזה וואחד עבודה שחורה, אבל לא נראה שזה עוזר. כולם מספרים שספוטיפיי לומד, אבל כנראה שהספוטיפיי שלי מקולקל כי הוא לא לומד כלום.
    כשניסיתי את טידל TIDAL בזמנו (הראשון שהיה פתוח בישראל), הוא הציג לי ריליסים חדשים ומגוונים, ואיפשר לי לשמוע גם אינדי וג'אז, והציע לי פלייליסטים מעניינים ומגוונים הרבה יותר, והוא עשה את זה מבלי לדעת עלי שומדבר ומבלי שביקשתי ממנו שומדבר. שירות מקסים ממש. אולי בגלל זה היו לי ציפיות מהמתחרה הכי גדול והכי מצליח…

    2

    חיפשתי באינטרנט, ושם סיפרו לי שספוטיפיי יכולה לעבוד גם עם האוסף שכבר יש לי, הקבצים שעל המחשב שלי. נשמע מלהיב! הנחתי לשירות הWEB והתקנתי את התוכנה, ביקשתי ממנה שתסרוק את אוסף המוסיקה שנמצא על המחשב שלי – מאות של דיסקים שהעברתי במשך שנים – אך התוכנה קרסה מיד. בכל פעם שהפעלתי אותה היא התחילה לסרוק את האוסף מחדש (מביך). אחרי שבועיים בערך היא סיימה לסרוק את המחשב שלי בלי לקרוס ובלי להתחיל מההתחלה. ואז היא הציגה לי בגאווה את התוצר של עבודתה הקשה: רשימה ארוכה של אלפי שירים שיש על המחשב שלי. זהו, רשימה. יש עוד משהו? לא, זהו. אי אפשר לסדר לפי אלבומים או אמנים, אי אפשר לראות עטיפות, כלום. נאדה. אפשר לגלול. כל תכנת מוסיקה בסיסית תעשה עבודה טובה יותר בניהול האוסף; אבל ספוטיפיי סבורה שאין צורך. הייתי מצפה שכל זה לא יהיה לחינם, הייתי מצפה שאחרי הסריקה הזו ספוטיפיי תציע לי פלייליסטים המבוססים על המוסיקה שבאוסף שלי. אבל גם זה לא קרה. כל העסק רק בשביל שאני אוכל לראות את כל הקבצים ברשימה אחת ארוכה. תודה באמת. בשביל מה זה טוב? אם אני רוצה להסתכל על רשימה אני פשוט אפתח את התיקיה. בחיים לא ראיתי פיצ'ר מיותר כל כך.

    3

    המשכתי לחפש באינטרנט, ושם אנשים סיפרו בהתלהבות איך ספוטיפיי מייבאת באופן אוטומטי את כל הפלייליסטים מאייטונס. חשבתי שאני חולמת, הייתי צריכה לצבוט את עצמי – הרי זה יהיה נפלא אם כן! יש לי כמה עשרות רשימות השמעה, שבניתי במשך שנים! חיפשתי וחיפשתי, ואין כפתור כזה, "ייבוא". חזרתי אל האינטרנט, שם הבטיחו שזה קורה באופן אוטומטי, בזמן הסריקה של הקבצים על המחשב… ו, נו… אותה סריקה מפורסמת מהסעיף הקודם… אתם מנחשים לאן זה הולך. זה לא קרה. שום פלייליסט לא יובאה. בקיצור, עוד פיצ'ר ששווה לתחת.

    4

    בכללי, תפריט האפשרויות של התוכנה הזו מאד, מאד מוגבל. באינטרנט מספרים על כל מיני דברים שהיא יודעת לעשות, אני עדיין לא מצאתי כפתורים שמאפשרים לי לעשות משהו מאלה. חיפשתי בתוכנה איך אני יכולה לפתוח ערוץ משל עצמי, לשתף עם חברים שלי רשימות, לא מוצאת. עקבתי אחרי רשימה אחת, ואחר כך חיפשתי איפה אני יכולה לראות את הרשימות שאני עוקבת אחריהן, ולא מוצאת. אם בשביל כל פעולה בסיסית אני צריכה לחפש מדריכים באינטרנט, אז חווית המשתמש של התוכנה הזו בינונית מינוס.

    סיכום

    כרגע מבחינתי השירות הזה לא שווה את הכסף.
    אם אתם רוצים לשמוע משהו ברקע זה אולי סבבה, אם אתם מחזיקים אוסף גדול של מוסיקה שאתם אוהבים ומשקיעים באוסף וברשימות, זה לא בשבילכם.
    אני אמשיך לנסות עוד חודשיים שלושה, כי כולם מאוהבים בתוכנה הזו, אז אולי לא עבר מספיק זמן כדי שאני אראה למה היא מסוגלת. אבל וואו, איזה בעסה.
    .
    בתמונה: שלושה אקורדים

  • פנחס ובניו עם גיא מזיג – כן זה חסר סיכוי

    מוסיקה לפתיחת השבוע. אני לא מכירה את החמודים האלה, אבל פייסבוק הציג לי פרסומת לשיר שלהם, והוא אחלה ועושה מצברוח טוב, אז משתפת 🙂מבחינה מוסיקלית השיר הזה הוא מישמש רציני: הפתיחה עשוייה גיטרות בסגנון רוק פרוגרסיבי, בבית הראשון והשני עוברים לסמבה מהירה, מעורבבת עם מעין מוסיקה ישראלית קלאסית בסגנון שמזכיר לי את שם טוב לוי (עם החליל) ועדי רנרט (עם הקלידים), אחריו שינוי פאזה נוסף אל אילתור ג׳אז מהנה, ולפני הסיום נספיק עוד גשר מקסים עם הסולנית שנשמע כמו קטע ממחזמר. וזה עובד! עובד כי הכל שזור במלאכת מחשבת והמוסיקאים מוכשרים. איזה כיף. תקשיבו.

  • Childish Gambino – Redbone

    בהופעה חיה אצל ג'ימי פאלון, גמבינו (שמו האמיתי – דונלד גלובר) עלה לשיר את Redbone.

    מה שמעניין הוא, שהוא עלה בלי חולצה ובלי נעליים, ושר בגבוהים שלו, ולקראת סוף השיר הוא אילתר במעין צרחה מחוספסת כזו, כשברקע גיטרה חשמלית – כשאני מחברת את כל הנקודות האלה, לדעתי גמבינו עשה כאן מחווה לזמר אחר – ד'אנג'לו. ובפרט לשיר המפורסם שלו, Untitled (יצא בשנת 2000 וזכה בפרסים), ולקליפ המפורסם עוד יותר, בו ד'אנג'לו מופיע בעירום. ואם זו לא מחווה מכוונת, הרי שלפחות ההשפעה שלו ברורה.

    מה שעוד מעניין, שגם Untitled היה מחווה. ד'אנג'לו כתב והלחין (יחד עם רפאל סאדיק ואמיר תומפסון) את השיר המפורסם ההוא כמחווה – לפרינס. לא אחר מאשר פרינס. תמיד אני נדהמת מחדש עד כמה ההשפעה של הנסיך על מוסיקאים היא עצומה.

  • ,

    נינה סימון – הלוואי שידעתי

    צפיתי בסרט התיעודי עליה, ואפילו שידעתי עד כמה החיים שלה היו לא פשוטים… הסרט  מטלטל.

    Nina Simone – I Wish I Knew How It Would Feel To Be Free

    (Live, Montreux 1976)