תֹם מבלגגת

קטגוריה: שירים ואלבומים

כשאני נתקלת בשיר שמוצא חן בעיני, אני מדביקה פה, מוסיפה מילה וחצי, וזהו. לפעמים ברדיו, לפעמים בפסקול של סרט או סדרה, לפעמים חברים שולחים לי… יש מכל הסגנונות, רוק ופופ וקלאסי וג'אז ואינדי ופולק וישראלי ועוד.

  • היום: Sofia Ribeiro – Vete De Mi

    סופיה ריביירו מפורטוגל שרה בעיקר קאברים, בכל מיני ז'אנרים שהיא אוהבת, כמו פופ וג'אז ובוסה נובה ופאדו פורטוגלי ומוסיקה ברזילאית ומאד מאד נעים להאזין לה ברקע.

    יצא קצת מצחיק כי השבוע גיליתי במקרה שלמוסיקה ברזילאית בת זממנו (זו שמערבבת כל מיני מקצבים ברזילאים ודרום אמריקאים) יש שם כולל לז'אנר, ועד היום לא הכרתי את השם הזה. הוא נקרא

    Música popular brasileira , או בקיצור – MPB.

    נחזור לסופיה ריביירו. השיר הראשון שבחרתי הוא בלדה עתיקה ועצבובית, במקור של וירג'יליו אקספוזיטו, זמר ופסנתרן טנגו ארגנטינאי:

    Vete De Mi (Virgilio & Homero Exposito) – Sofia Ribeiro & Juan Andrés Ospina

    השיר השני הוא קאבר כיפי לדז'באן:

    Fato Consumado (Djavan) – Sofia Ribeiro & Bartolomeo Barenghi 

    ועוד קאבר נהדר לדז'באן, הרבה יותר קצבי הפעם

    Maria das Mercedes (Djavan) – Sofia Ribeiro

    והנה קאבר אקפלה למלכת הפאדו עמליה רודריגז:

    Havemos de ir a Viana (Amália Rodrigues) – Sofia Ribeiro & Juan Andrés Ospina 

    ואחרון חביב קאבר עדין לז'ילברטו ז'יל:

    Drão (Gilberto Gil) – Sofia Ribeiro & Bartolomeo Barenghi

     

    ותודה לא’ ששלחה לי!

     
  • ,

    היום: Postmodern Jukebox – Womanizer

    קאבר נהדר לבריטני ספירס. 

    מתוך ערוץ הוידאו הפופולרי של סקוט בראדלי.

  • עשרים שנה לאלבומו הראשון של אליוט סמית'

    הקיץ ציינו עשרים שנה לצאת אלבומו הראשון של אליוט סמית’, Roman Candle. סמית’, זמר הפולק רוק הדכאוני, מוכר מאד בזכות השירים שתרם לפסקול הסרט “סיפורו של וויל האנטינג” בסוף שנות התשעים. הכתיבה שלו מאד אישית ונוגעת, ורבים גילו את המוסיקה שלו והתאהבו בה. אבל סמית’ סבל מדכאונות והתמכרויות, וזמן לא רב לאחר מכן, בשנת 2003, שם קץ לחייו (באופן אלים ביותר). 

    המשך…
  • ,

    היום: Stromae – Tous Les Mêmes

    תודה לי’ שהזכירה לי את השיר הממכר הזה…

    יאללה, נגמרו החגים, צריך לחזור לעבודה במלוא הקצב!

     

     
  • ,

    Dean Martin & Lainie Kazan

    לבושתי גיליתי רק עכשיו שהשחקנית המצחיקה לייני קאזאן (“החתונה היוונית שלי” ועוד) היא בעצם זמרת. ועוד זמרת ממש טובה, עם קול גדול, ועומק, והמון אופי.

    איך גיליתי? נתקלתי בפרק של הסדרה “נני” משנות ה90, לייני התארחה שם בתפקיד הדודה פרידה, וביצעה שיר שאני מאד אוהבת – I Remember You. כל הדודות היו על סף דמעות, ואני נותרתי בפה פעור. 

    כמובן שיצאתי מיד למסע יוטיוב למצוא עוד הקלטות שלה, ומצאתי כמה ביצועים יפים מאד לשירים קלאסיים, אם כי אין הרבה לצערי. בשבילכם בחרתי את הפנינה הזו: לייני מתארחת בתכנית הטלויזיה של דין מרטין (אמצע שנות ה60) ושניהם מצחיקים אחד את השני וממזמזים אחד את השני עד כדי כך שהם לא מצליחים לזכור את המילים של השיר… חמוד!

  • ,

    The Honey Trees – Moon River

    איזה יופי של ביצוע.

  • Ólafur Arnalds – So Close

    השבוע צפיתי בעונה הראשונה של סדרת המתח הבריטית ברודצ׳רץ׳. סדרה לא רעה. אחרי שליש עונה בערך רשמתי על פתק את הניחוש שלי של מי הוא הרוצח. בסוף הסדרה הראיתי לאבא את הפתק והוא צחק.

    אם מצליחים לנחש מי הרוצח, זה יותר כיף או פחות כיף?…

    בכל מקרה, בכתוביות הסיום מופיע השיר הזה, של הזמר האיסלנדי אולפור ארנלדס. אגב איסלנדים, הוא באמת קצת מזכיר בעיבוד את סיגור רוס, רק קצת יותר פופי. בכל מקרה – שיר טוב. היה נחמד להאזין לו בסוף כל פרק. 

  • A Camp – Algebra

    שיר שגיליתי עכשיו באמצע הלילה בסדרת טלויזיה. 

    זיהיתי מיד את הקול הרך של נינה פירסון, אבל אלה דווקא לא הקארדיגנס!

  • Sia – Hostage

    האלבום החדש של סיה מאכזב אותי. בשנים האחרונות היא הפכה להיות כוכבת על מצליחה שכותבת להיטים לכל הזמרים הכי מפורסמים ונעלמה קצת אל מאחורי הבמה. בינתיים אנחנו התגעגענו לקול המיוחד שלה, שהבליח פה ושם בהופעות אורח, כמו להיט המועדונים ההוא של דיוויד גואטה, שהיא בכלל הקליטה לו סקיצה ולא התכוונה שישתמשו בקול שלה.

    והנה לבקשת הקהל היא התפנתה לכתוב גם לעצמה. התוצאה מאד שונה מאלבומה הקודם: הרבה יותר אלקטרונית, מעובדת, דאנסית. פחות שירי אהבה עדינים ומוזרים. פה ושם יש שירים נחמדים, כמו זה שצירפתי פה, אבל לא הייתי קונה אותם. לטעמי יצא אלבום נטול ייחוד וחוזר על עצמו. חבל.

  • ג'ף באקלי – עשרים שנה ל״גרייס״

    באמצע שנות התשעים לא האזנתי להרבה מוסיקת רוק. כלומר כן, הכרתי ואהבתי לא מעט רוק פופ (קייז צ׳ויס למשל), ורוק אלטרנטיבי שהיה נפוץ באמטיוי (רדיוהד בתחילת דרכם, למשל…), אבל לא התעניינתי מיוזמתי בז׳אנר כמעט בכלל. לגראנג׳ הזועף פחות התחברתי. כך שאת ״גרייס״ רצה הגורל וזכיתי להכיר רק בתחילת שנות האלפיים, כך וכך שנים אחרי שיצא. זה הלך בערך ככה:

    המשך…
  • ,

    Matt Corby – My False

    בוקר טוב, כבר צהריים.

  • Claude Bolling – Amoureuse

    בוקר טוב, ושיהיה לנו המשך שבוע שקט.

    Claude Bolling / Jean-Pierre Rampal: Suite For Flute & Jazz Piano Trio #2 – Amoureuse