Childish Gambino – Lithonia
מצד אחד, קצת לא אופייני לו מבחינת הסגנון, מצד שני, הוא אמן די ורסטילי, אז זה לא מפתיע שהוא יוצר משהו שלא אופייני לו. סיקרן אותי כשגיליתי שהוא הלחין את השיר יחד עם לודוויג גורנסון, שזכה באוסקר על פס הקול של "אופנהיימר". כמו כן, התמונה שלו על העטיפה הצחיקה אותי מאד 😀
SZA – Good Days
שמעתי את שמה בעבר (מבטאים "סיזה"), עוד בפס הקול של "הפנתר השחור". אבל לא עקבתי אחרי הקריירה שלה אחרי זה, כי היא שרה בעיקר היפ הופ, שזה ז'אנר שאני פחות מתחברת אליו בדרך כלל. אבל הנה, ממש עכשיו (באיחור של שנתיים בערך) גיליתי שהיא שרה גם R&B וגם ניאו סול. ואת אלה אני מאד אוהבת. ו-וואו, לא רק שהיא ווקליסטית מעולה, גם המילים שהיא כותבת חודרות ישר ללב.
"אני מנסה להישמר כדי לא לאבד את מה שנשאר ממני. אני דואגת שביזבזתי את הטוב ביותר שבי עליך, (לך לא אכפת). יש מלחמה בתוך הראש שלי… אני חייבת להיפטר ממטען עודף, לא להחזיק את מה שמחזיק אותי… ובכל הזמן הזה, אני ממתינה לגורל המשוריין שלי עם חיוך, עדיין רוצה לנסות, עדיין מאמינה בימים טובים."
המשך…בשנת 2012 פרנק אושן כוכב עולה התארח בסאטרדיי נייט לייב וביצע שניים משיריו. כאן בביצוע שמפשט את השיר המורכב והחתרני שלו, Pyramids . אני חייבת להודות שאני דווקא מעדיפה את הביצוע הפשטני יותר ולא את היצירה הארוכה (10 דקות) והעמוסה אפקטים שבאלבום.
בהתחלה הופתעתי קצת, כיוון שלא הציגו אותו ולא סיפרו שהוא שם, אבל ברקע עומד הזמר והגיטריסט ג'ון מאייר. בתקופה של ההופעה הזו מאייר החלים מניתוח במיתרי הקול ולא יכול היה לשיר בעצמו, כך שהוא הצטרף לשיר הזה כנגן בלבד. התוצאה היא סולו גיטרה מעולה. פעם פעם, בתחילת דרכו, חיבבתי מאד את ג'ון מאייר. היום כבר לא, לדעתי השירים שלו מעפנים ומשעממים (לא שמישהו מקשיב לי… יש לו די והותר מעריצים). חיפשתי קצת וגיליתי שאושן ומאייר שיתפו פעולה כבר כמה פעמים, ועל הנייר זה נשמע זיווג מוזר. אבל הנה, זה עובד: יש ביניהם כימיה, ואושן המוכשר מצליח להדביק ביחד היפהופ ונאו-סול עם אפקטים אלקטרוניים ועם בלוז מחשמל. סחטיין. נמשיך לעקוב.
מי שרוצה לשמוע גם את השיר השני מההופעה – הנה פרנק מדגים את הפלסטו המטורף שלו:
Frank Ocean – Thinkin Bout You (Live on SNL)
מתוך פס הקול של בלינג רינג.
עדיין לא החלטתי מה אני חושבת על פרנק אושן. כשהקשבתי לכל האלבום שלו בפעם הראשונה לא התחברתי כל כך. אחר כך החלטתי ש Bad Religion מוצא חן בעיני ואף כתבתי עליו פה בסיכום השנה הקודמת. והנה אתמול נתקלתי בשיר הזה, מאותו האלבום, וגם הוא מצא חן בעיני. כנראה שלוקח לו זמן להיקלט אצלי.
זה אחד מהקליפים היותר מוזרים שראיתי, אני חייבת להודות. ולמרות זאת, אהבתי אותו מההתחלה. הוא מרשים, ומיוחד. השיר ענק – הקצב שלו תופס חזק. חבל שהוא קצר.
סוף סוף קניתי את "My Beautiful Dark Twisted Fantasy", והוא אלבום מצוין. אני לא מאזינה להיפהופ בדרך כלל, אבל קניה פשוט יודע מה הוא עושה.