תֹם מבלגגת

תגית: ואלס השבוע waltz of the week

  • ,

    נטלי קול וחג המולד

    ואלס השבוע שלנו מסתנכרן עם חג המולד, ולכן הבחירה בהתאם. מוסיקאים פופולריים אמריקאים רבים נוהגים להקליט אלבומי כריסמס, שהופכים למתנה האולטימטיבית לשים מתחת לעץ. גם אצלנו המוסיקאים המפורסמים יותר נוהגים לתזמן את צאת האלבומים שלהם לפני ראש השנה ופסח, כדי שנוכל לקנות אותם למשפוחס כמתנה לחג. אבל אף אחד מהם לא מקליט ביצוע ל”סביבון סוב סוב סוב”. זה יכול היה להיות מצחיק אם כן.

    בכל אופן, בחזרה לאמריקאים ולחג המולד. בדרך כלל לא מוכרים את האלבומים האלה בארץ, כנראה מתוך הנחה שלרובנו אין זיקה כלשהי לעניין. האמת, גם לי לא ממש. אבל יצא לי לשמוע לא מעט אלבומים כאלה לאורך השנים, של מוסיקאים שאני אוהבת, ולפעמים המוסיקה פשוט יפה וכיף לשמוע.

    אז לכבוד המדור, הנה “ואלס חג המולד”, בביצוע הקסום של נטלי קול, באלבום שהקליטה עם הפילהרמונית של לונדון.

  • ,

    פטאשו

    ואלס השבוע שלנו – 

    La Complainte de La Butte

    שאנסון צרפתי מוכר ורב גרסאות. עד לא מזמן הכרתי אותו רק בעיבוד האיטי והנוגה של רופוס וויינרייט (שהופיע בפסקול “מולאן רוז’”), אבל הרדיו השמיע הרבה מוסיקה בצרפתית השבוע, ורק אז הבנתי שמדובר בקלאסיקה. התחקות קצרה באינטרנט גילתה לי שהוא יצא לראשונה בסרט מ1955, ומיד לאחר מכן זכה לשלל ביצועים של זמרים מפורסמים מאז ועד היום. בחרתי לכם את הביצוע המקסים של פאטאשו, זמרת ופרפורמרית שנפטרה מוקדם יותר השנה (בגיל 96!). חפשו עוד דברים שלה ביוטיוב, יש לה קול נהדר. 

  • נערה במשקפיים

    ואלס השבוע שלנו – ישן וטוב.

  • ,

    בן רקטור

    ואלס השבוע שלנו הוא קצר קצרצר.

    Ben Rector – Make Something Beautiful

  • ,

    Damon Albran – Sister Rust

    ואלס השבוע שלנו הוא שיר שכתב דיימון אלברן במיוחד לפס קול הסרט “לוסי” של לוק בסון. אלברן מוסיקאי מאד מגוון, בתחילת דרכו סולן להקת הרוק “בלר”, אח”כ המוביל של הרכב האלקטרוני “גורילז”, ובשנים האחרונות מתמקד בקריירת סולו אינדי-אלטרנטיבית. בשיר הזה הוא שומר על האוירה העגמומית שאפיינה את אלבומו האחרון, שמתאימה לאופי הסרט ולדמות הגיבורה הקשוחה והמעט מנותקת רגשית (בגילומה של סקרלט ג’והנסון). ובכל אופן השיר קצת שונה מעבודות רגילות שלו. הוא ויתר על המינימליזם לטובת תזמורת גדולה ועיבוד דרמטי. באמצע יש גשר אינסטרומנטלי ארוך שלדעתי מזכיר קצת ואלסים של שוסטקוביץ’. אבל תגידו אתם מה דעתכם.

  • ,

    רונה קינן

    השבוע קניתי את “שירים ליואל” של רונה קינן. זה אלבום קונספט שעוסק בחייו של איש מדור תש”ח בשם יואל, דמות דמיונית שבמידה רבה מסמלת את אביה של רונה, עמוס קינן (שהיה חולה באלצהיימר בעת כתיבת האלבום, ונפטר חודשיים לאחר צאתו). אלבום אישי מאד, ודי עצוב. 

    השיר שהכי אהבתי ונגע לליבי מגיע לקראת סוף האלבום, ושמו “איש לא גבוה (יואל כבר לא מה שהיה)”. לאחר פתיחה נוגה הוא מקבל פתאום קצב של ואלס מלבב, מה שעומד בניגוד מסוים לנושא הכאוב של השיר: “אין דבר חשוב יותר, חשוב פחות, הגוף הזה קמל בסוף… כן, בסוף”. רק אחרי כמה שמיעות, הבנתי איך הניגודיות הזו מתיישבת: הואלס הוא כמו מעגל, מחזור החיים, מתקדם לו צעד אחרי צעד, אחת שתיים שלוש. והשיר הזה, הוא לא מנסה להיות עצוב, או שמח; הוא סך הכל מבקש להראות לנו את הדברים כמו שהם. ההגשה של קינן מעבירה לנו את הסיפור היטב, ומשתלבת באופן מושלם במנגינה שמגיעה לשיאה בקטע אינסטרומנטלי שובה לב.