תֹם מבלגגת

קטגוריה: שירים ואלבומים

כשאני נתקלת בשיר שמוצא חן בעיני, אני מדביקה פה, מוסיפה מילה וחצי, וזהו. לפעמים ברדיו, לפעמים בפסקול של סרט או סדרה, לפעמים חברים שולחים לי… יש מכל הסגנונות, רוק ופופ וקלאסי וג'אז ואינדי ופולק וישראלי ועוד.

  • James Blake – Radio Silence

    אני מנסה להתרגל לאלבום החדש של ג’יימס בלייק. אני קצת אמביוולנטית לגביו. מצד אחד הקול שלו כל כך יפה ומיוחד. הוא יכול לשיר סול מהמם. אבל באלבום הזה הוא מתפרע קצת יותר מדי עם האפקטים האלקטרוניים. לפעמים זה מעניין אבל רוב הזמן זה יותר מדי, אני חושבת שאפשר היה להוריד את היד מהקונסולה מדי פעם. 

    בחרתי פה שיר אוירה מאד מעניין, Radio Silence. השיר הפותח את האלבום. הכניסה שלו ממש מהפנטת, אבל איפשהו באמצע עוברים לריף אלקטרוני מעצבן כאילו זה שיר מועדונים, וזה ממש ממש מיותר. נותר לי לקוות שאיזה זמר לא-אלקטרוני יעשה לו קאבר.

  • דודו טסה

    הסינגל החדש של דודו טסה, “הגולה”, תפס ממש חזק. משמיעים אותו הרבה. מכרים שלי ממליצים עליו. אני, הייתי צריכה איזה 6-7 שמיעות לפני שהוא השפיע עלי בכלל. אבל בסוף הוא תפס גם אותי. 

    המילים שלו מיוחדות ומעוררות מחשבה. על איזו גלות הוא מדבר? אני סקרנית. 

  • RHYE

    באיחור של איזה 4 שנים גיליתי את ההרכב RHYE.

    זה הרכב ששר סול עם נגיעות אלקטרוניות.
    הם נשמעים כמו Air Supply מודרניים. הם היו רוצים להיות SADE כשהם יהיו גדולים. 

    אבל זה נעים לאוזן. ודי ממכר. כל האלבום שלהם נשמע אותו הדבר, אין שיאים מיוחדים, אבל זה פשוט נעים. אז קניתי.

  • TATRAN

    ההרכב הישראלי TATRAN בגרסת כיסוי לביטלס.

    הם גם יופיעו בפסטיבל הג’אז באילת בסוף אוגוסט. נשמע מעניין.

  • פיונה אפל

    היום מלאו עשרים שנה לאלבומה הראשון של פיונה אפל, Tidal. היא הייתה בת 18 כשהוא יצא.

    זה לא האלבום שלה שאני הכי אוהבת, והאמת היא שיש לה הרבה שירים שאני לא מתחברת אליהם בכלל, אבל יש לה כמה שירים שנוגעים לליבי מאד, והקול שלה מדהים בעיני, מה שהופך אותה לאחת הזמרות האהובות עלי.

  • דדי דדון

    זה היה שבוע תובעני וקשה, והוא אפילו עדיין לא נגמר. אבל כן יצא לי לצחוק קצת. אז נאחז בזה. הודות ליובל וגלית החמודים והמתחתנים בקרוב גיליתי את השיר הזה, (כן, אני בדיליי, אין לי טלויזיה), ובכל פעם שאני רואה אותו אני צוחקת. אז הנה אולי הוא גם יחייך אתכם. שבת שלום

  • קלמנטי

    גיליתי את הסונטינה המקסימה הזו של מוציו קלמנטי (1752-1832)

    Sonatina in D Major, Op. 36 No. 6: I. Allegro con spirito

    הוא מלחין שלא הכרתי, למרות שהיה כנראה מאד מפורסם בימי חייו, והשפיע על מוצארט ואולי במידת מה על בטהובן. תמיד מעניין לגלות את הדברים האלה. 

  • מקסוול

    מקסוול, אחד מאמני הניאו-סול החביבים עלי (ואחד הבולטים שבהם), מוציא אלבום חדש בקרוב. מתוכו שחרר שני סינגלים בינתיים, ואת זה שאני מדביקה לכם פה אהבתי ממש. 

    Maxwell – 1990x

  • Andrew Bird ft. Fiona Apple

    יזה כיף לגלות ששני מוסיקאים שאני אוהבת המון התיישבו ביחד וכתבו שיר וצילמו קליפ ואיזה יופי ויצא להם שיר כל כך אנדרו-בירד ו-פיונה-אפל ביחד

  • Minor Victories

    סופר-גרופ חדשה מורכבת מיוצאי Slowdive, Editors, Mogwai 

    הוציאו אלבום ביחד והנה מתוכו שיר חדש ומגניב.

  • ז'יל דרה

    כששיר נתקע בראש, אז הוא נתקע בראש. וצריך לתת לו קרדיט על זה. 

    את השיר הזה כמובן כולכם מכירים, הלהיט הצרפתי של ג’יל דרו משנות ה60 (ואולי גם 70?). אפילו שאין לו מבנה רגיל של בית/פזמון, אנחנו מרגישים איזה שינוי, בפעם השלישית של הבית, בזכות מעבר אקורדים יפיפה. אחד הכי יפים שאני מכירה. הוא נותן לנו להרגיש שזה הסוף של הפרק. הלוואי שהייתי מבינה יותר בתיאוריה כדי להגיד לכם איזה מעבר זה, אבל משהו כמו מעבר מהדומיננטה לשביעי מוקטן. מי שידע להסביר פה יקבל נשיקה וירטואלית.

  • אספרנזה ספולדינג

    בחורה מגניבה בשם אספרנזה ספולדינג הוזמנה להופיע בבית הלבן: היא מנגת על בס (זה מפתיע ולא משהו שאנחנו רואים הרבה!) ושרה את סטנדרט הג’אז המקסים “Sunny Side of The Street”. מישל וברק אובמה מתמוגגים.