כשאני נתקלת בשיר שמוצא חן בעיני, אני מדביקה פה, מוסיפה מילה וחצי, וזהו. לפעמים ברדיו, לפעמים בפסקול של סרט או סדרה, לפעמים חברים שולחים לי… יש מכל הסגנונות, רוק ופופ וקלאסי וג'אז ואינדי ופולק וישראלי ועוד.
במקרה נתקלתי בשיר המקסים הזה והוא המשיך להתנגן לי בראש גם למחרת. הן שרות גם בעברית וגם בערבית, והן משלבות מוטיבים של מוסיקה יהודית וערבית. ההרכב מעניין, והעיבוד מעניין, וההרמוניות יפות. קוראים להן אנסמבל תפילת אמהות ומובילה אותן יעל דקלבאום והן תופענה בפסטיבל יערות מנשה בסופ״ש הקרוב (שלצערי אני אפספס)
השיר הקטן והעדין הזה מרגש אותי ממש. מתוך פרוייקט "עוד מעט נהפוך לשיר", שהוא פרוייקט יפיפה לדעתי, ואף קניתי את האלבום הכפול. "לידתו של שיר", מילים: סרן יורם חייט ז"ל, לחן: שלומי שבן, מבצעים: שלומי שבן ודויד מנחם.
הרבה חובבי אינדי אוהבים את הלהקה הזו, אני בדרך כלל לא סובלת אותם. חוץ מכמה שירים יפים פה ושם, הם מתוייגים אצלי בראש בז׳אנר ״אלקטרוני חופר״. אבל הנה נתקלתי בשיר הזה, בזמן שדיפדפתי במדפים של דיסק סנטר, והוא תפס אותי מיד. הוא נשמע לגמרי כמו משהו שיצא משנות ה 80. עם הבסים העמוקים והסינתי המרקד בגבוהים, הוא בקלות יכול היה להיות שיר בפס הקול של ״מועדון ארוחת הבוקר״. האינטרנטים מספרים שהלהקה התפרקה לפני כמה שנים, אבל שדיוויד בואי שכנע אותם להתאחד, ולא מתווכחים עם דיוויד בואי. מתוך האלבום החדש שיצא החודש, American Dream. שווה שמיעה.
לא מבינה אף מילה אבל זה חמוד לאללה! פופ יפני שמזכיר קצת שירים של דיסני.
גוגל טרנסלייט אומר:
Nagisa Kuroki – "Fuck the world, be silly"
אגב בקליפ כל חברי התהלוכה לובשים מסיכות של ווינטרקרופט (כמו זו שרכשתי והרכבתי בפורים האחרון). הם גם נותנים לו קרדיט בתיאור של הסרטון https://wintercroft.com/
אני מאד אוהבת את השעות האלה ביום שישי, אחר הצהריים, כשהתנועה כמעט נפסקת והחנויות נסגרות וכל העיר נהיית שקטה כזו. זה הזמן הכי טוב בשבוע להאזין למוסיקה. בזמן שמנקים, בזמן שנחים, כשקוראים משהו. אני ממלאת את הבית במוסיקה וזה מרגיע אותי. היום אני מאזינה ל The Antlers. אלבומם האחרון Familiars הוא אלבום רגוע ונוגע, מתאים בדיוק לאוירה. יש בו הרבה קסם, והוא מפליא לשלב חצוצרות שקטות לכל אורכו (כן! חצוצרות במוסיקת רוק זה כ"כ שונה מחצוצרות בתזמורת). בנוסף, אפשר להאזין לו ברצף בלי נפילות, וזה נקודות בונוס. זה אלבום ששמעתי לראשונה בשנה שעברה, אבל קניתי את הדיסק רק השבוע, כי כשהוא יצא, הוא היה חסום לישראלים (לרכישה אונליין). שלחתי להם כמה הודעות והם לא התייחסו. זה תמיד מבאס לגלות שמוסיקאים שאתה מחבב הם פוצים. אבל עבר מספיק זמן ואני אוהבת את הדיסק אז בסוף נשברתי וקניתי. הנה שיר אחד שאני מאד אוהבת – Revisited.
שבת שלום חברים. "פוליטיקלי קוראת" הקדישו היום פוסט למוסיקאית קארן קרפנטר, ואני לא מתאפקת וחייבת לשתף איתכם, מכיוון שקארן קרפנטר אחת המוסיקאיות האהובות עלי. לדעתי מבחינה ווקאלית היא אחת מזמרות הפופ הכי גדולות אי פעם: היה לה קול צלול, ומנעד רחב (למרות שהיא העדיפה לשיר בנמוכים), ודיוק מדהים, והיא יכלה לבצע קטעים מסובכים ולגרום לזה להשמע קל כל כך.
אהובה עוזרי נפטרה היום, יהי זכרה ברוך. תרומתה למוסיקה הישראלית הייתה גדולה. ערוץ 1 וחינוכית 23 שידרו הערב ראיונות שנערכו איתה וקטעי ארכיון ישנים, אז צפיתי בכל מה שהספקתי. איזו אישה מגניבה ומצחיקה היא הייתה. ועד כמה אהבה ליצור ולהופיע, ולא הפסיקה גם כשאיבדה את קולה. הגישה הבריאה שלה לחיים מעוררת השראה. לא פלא שכל כל הרבה מוסיקאים העריכו אותה והושפעו ממנה.
2016 ממשיכה בשלה. היום נפטרה השחקנית דבי ריינולדס, יום אחרי בתה, קארי פישר. איזה שברון לב.
פישר פרצה לתודעה העולמית עם "מלחמת הכוכבים" (1977) כשהיא סך הכל בת 19. ריינולדס התפרסמה בהופעתה הלבבית ב"שיר אשיר בגשם" (1952), – אחד ממחזות הזמר המפורסמים ביותר והאהובים ביותר – וגם היא הייתה אז סך הכל בת 19.
אלה ולואי הופכים את האופרה העממית של גרשווין ליצירת מופת של ממש, באלבום שהוא קלאסיקת ג’אז של כל הזמנים. ראסל גרסיה אחראי על העיבוד התזמורתי שממיס לי את הלב.