סיון שביט שיתפה את השיר הזה בעמוד שלה. אני תמיד אוהבת לגלות מה המוסיקה שהמוסיקאים אוהבים לשמוע.
קצת קודר, אמנם, אבל מתאים לי עכשיו.
קטגוריה: מוסיקה
-
היום: The Black Keys- Tighten Up
אני במצב רוח מלחמתי. צריכה לשנס מתניים ולהתמודד עם היום הזה.
-
פסקול ה OC
עשר שנים לסדרת הטלויזיה התיכוניסטית The O.C.
אמנם זו לא הייתה סדרה פורצת דרך, ואני לא חושבת שראיתי יותר מעונה וחצי (מתישהו יותר מדי סבון…). אבל היו בה שנינויות וצחוקים והמצאות (כריסמוכה!), והיא תרמה רבות לעלייתם לגדולה ולאופנה של הגיקים, בזכות הדמות הראשית של סת’ כהן, החנון בעל השיער המדובלל, חובב הקומיקס ומשחקי המחשב, שנון ומדבר מהר מדי ויותר מדי, וקצת אאוטסיידר. ועוד קרדיט חשוב שמגיע ליוצרים – למרות שיר הפתיחה הסופר-סחי, פס הקול של הסדרה היה מלא בשירי אינדי וקידם די הרבה להקות שוליים ומוסיקאים אלמונים. גם זה הפך לטרנד והיום נהוג בלא מעט סדרות טלויזיה.
המשך… -
Fiona Apple – Hot Knife
את האלבום האחרון של פיונה אפל לא קניתי. הקשבתי לשירים בו כמה פעמים, ולא הצלחתי להתחבר אליהם. זה האלבום הראשון שלה שאני לא קונה. את הקודמים אני אוהבת מאד. גם את הקול שלה אני אוהבת מאד, קול נמוך ועשיר. לכן למרות שלא קניתי את האלבום, אני ממשיכה לעקוב אחרי המוסיקה שלה.
החודש פורסם קליפ חדש ומצוין לאחד מהשירים באלבום.
המשך… -
Placebo – Come Home
תכנית הרדיו “הקצה” התארחה בבית של אלון ונטע ושם נתקלתי בשיר הזה.
אף פעם לא הקשבתי לפלסיבו כמו שצריך, אבל קיבלתי עכשיו מחברה שני דיסקים שלהם, אז ניתן לזה צ'אנס.
המשך… -
Bon Iver – The Wolves
כבר שני סרטים שראיתי השנה הסתיימו בשיר העוצמתי הזה.
Bon Iver – The Wolves (Act I and II)
נדמה לי שאני יכולה להבין למה: יש בו מעין סופיות שכזו. אבל יש בו גם מעין התחלה.
-
Frank Ocean – Super Rich Kids
מתוך פס הקול של בלינג רינג.
עדיין לא החלטתי מה אני חושבת על פרנק אושן. כשהקשבתי לכל האלבום שלו בפעם הראשונה לא התחברתי כל כך. אחר כך החלטתי ש Bad Religion מוצא חן בעיני ואף כתבתי עליו פה בסיכום השנה הקודמת. והנה אתמול נתקלתי בשיר הזה, מאותו האלבום, וגם הוא מצא חן בעיני. כנראה שלוקח לו זמן להיקלט אצלי.
-
Company – Being Alive
אתמול ראיתי את המחזמר “Company”.
קומפני (1970 במקור, אני צפיתי בהפקה מ2011) זה מחזמר קומי של סטיבן זונדהיים. אין לו עלילה סדורה, אלא הוא אוסף של סצינות שעוסק בזוגיות ובנישואין, במרכזן בובי, רווק הולל בן 35, וחמישה זוגות חברים. הוא מתבונן בחיי הנישואין של חבריו, לטוב ולרע, ומתלבט האם הוא רוצה בזה גם. זה מעין ‘מחזמר למבוגרים’, בני 35-40 ככה, כמו בובי וחבריו. אם לומר את האמת, אני בת 31 והרגשתי צעירה בשביל לצפות בו. אבל סך הכל, מחזמר חמוד ומצחיק, שווה צפייה.
המשך… -
Ingrid Michaelson – Die Alone
בוקר טוב לכם.
ותודה לדנה שהכירה לי את השיר החמוד הזה של אינגריד מיכאלסון.
-
Bruce Springsteen – State Trooper
ראיתי סרט בשם “חלודה ועצם” בקולנוע. אני עדיין לא מוכנה לכתוב עליו, זה ייקח לי קצת זמן. אבל בינתיים אשים שיר אחד שהופיע בפס הקול שלו, והשתלב מצוין בסצינה חזקה.
אני לא מספיק מכירה מוסיקה מז'אנרים כמו אמריקנה והארטלנד רוק, אולי הגיע הזמן שאכיר?…
-
נינט טייב – מדברים
אני לא נחשפת יותר מדי למוסיקה של נינט, כנראה שהיא משודרת במעגלים שונים מאלו שאני מאזינה בהם למוסיקה חדשה. אבל פה ושם יוצא לי לקרוא עליה בעיתון, ואני מכבדת את הניסיון שלה לכתוב ולבצע מוסיקה הקרובה לליבה, ולא להיצמד לפופ כפי שהציבור שסימס לה לפני עשר שנים לוחץ עליה לעשות. עשר שנים, והיא עדיין צריכה להיאבק כל הזמן להוכיח את עצמה. אולי יותר מכל כוכב נולד אחר. מה אומר, נשמע לי מתיש.
בשיר אחד שלה נתקלתי לפני כמה שנים ברדיו: “מדברים”, שהוציאה בשיתוף עם חברי להקת רוקפור, שגם הפיקו לה את האלבום. היום נתקלתי בו שוב במקרה. זה שיר שאני מחבבת מאד, יש לו לחן חזק וקליט, ונינט מנצלת בו היטב את הקול שלה.
(נ.ב., פתאום חשבתי שהשיר הזה מזכיר לי בסגנון שירים של דנה ברגר מאמצע שנות ה90. איזה מוזר).