באמצע שנות התשעים לא האזנתי להרבה מוסיקת רוק. כלומר כן, הכרתי ואהבתי לא מעט רוק פופ (קייז צ׳ויס למשל), ורוק אלטרנטיבי שהיה נפוץ באמטיוי (רדיוהד בתחילת דרכם, למשל…), אבל לא התעניינתי מיוזמתי בז׳אנר כמעט בכלל. לגראנג׳ הזועף פחות התחברתי. כך שאת ״גרייס״ רצה הגורל וזכיתי להכיר רק בתחילת שנות האלפיים, כך וכך שנים אחרי שיצא. זה הלך בערך ככה:
המשך…קטגוריה: מוסיקה
-
מיקסטייפ: סטודיו ג'יבלי
השבוע גיליתי שאייטונס העלו לחנות את כל פסי הקול של סרטי סטודיו ג'יבלי, וזה שימח אותי מאד בתקופה המדאיגה הזו. לא רק שמדובר בפנינה קסומה, אלה בפסי קול נדירים ממש. עד לא מזמן היה כמעט בלתי אפשרי להשיג את הדיסקים האלה בארץ, וכמעט בלתי אפשרי להזמין אותם באינטרנט במחיר סביר. לכן ברגע שגיליתי התחלתי להאזין להם אחד אחד וקניתי לי די הרבה קטעים. זה המפלט המוסיקלי שלי בימים האחרונים, ואני ממליצה בחום.
אם אתם רוצים לשמוע גם, הכנתי לכם פלייליסט. בחרתי פסי קול של ארבעה סרטים: “הטירה הנעה” הרומנטי, “המסע המופלא” המסתורי, “פוניו על הצוק ליד הים” הילדותי, ו"הנסיכה מונונוקי“ הנוגה. סך הכל חמישה קטעים מכל סרט.
המשך… -
Claude Bolling – Amoureuse
בוקר טוב, ושיהיה לנו המשך שבוע שקט.
Claude Bolling / Jean-Pierre Rampal: Suite For Flute & Jazz Piano Trio #2 – Amoureuse
-
All the Dark Horses – Trashcan Sinatras
שיר פופ חמוד שנתקלתי בו בסדרת טלויזיה. להקה עם שם מוזר
-
הופעה: M. Ward
כל כך נהניתי מההופעה של מ. וורד בארץ, ממש ממש. היו רגעים שממש התרגשתי. אני אחזור ואספר לכם על זה בעוד כמה ימים בהרחבה.
מישהו העלה קטעים מההופעה ליוטיוב, איזה אושר.
-
פינת הפלגיאט: וונדרוומן
והשבוע, בפינת הפלגיאט:
נעימת הנושא המגניבה של וונדרוומן מזכירה לי יותר מדי את Immigrant Song של לד זפלין… וחיפוש זריז בגוגל העלה שאני לא היחידה שחושבת ככה. מעניין אם האנס זימר עשה את זה בכוונה. מה דעתכם?
-
Nine Inch Nails – Beside You In Time
בערב אחד בארץ זרה נכנסתי לחנות כלי נגינה גדולה ושוטטתי בין המחלקות אחת אחת. גיטרות אקוסטיות, כלי נשיפה, כלי קשת, קלידים, גיטרות חשמליות. בחדר של הגיטרות החשמליות יושב מוכר לבוש מדים שחורים, שיערו השחור אף הוא אסוף בקפידה, משחק בטלפון שלו. אין אף אחד אחר בסביבה. הבסים העמומים ואפופי העוצמה לכדו את תשומת ליבי והקצב לא הירפה. “מה אנחנו שומעים עכשיו?” שאלתי.
-
2CELLOS – Every Teardrop Is a Waterfall
גירסת כיסוי יצירתית לקולדפליי.
הצמד הזה, 2CELLOS, הם סטפן האוזר ולוקה שוליץ’, שני קרואטים צעירים שהתפרסמו לפני כמה שנים עם להיט יוטיוב – גרסת כיסוי למייקל ג'קסון. אם אתם עדיין לא מכירים אותם, שווה להיכנס לערוץ שלהם ביוטיוב ולחפש עוד ביצועים שלהם. הם משלבים הרבה מאד קאברים לשירי פופ ורוק בשני צ'לו בלבד.
-
Faure – Nocturne no. 3 Opus 33
בעיני, הנוקטורן השלישי של גבריאל פורה הוא יצירה כל כך מוזרה ושוברת את החוקים. בפעם הראשונה ששמעתי אותה הייתי בטוחה שאני יודעת לאן הצלילים ילכו ולאן המלודיה תתקדם, אבל טעיתי כל כך, והצלילים הלכו למקומות אחרים. ועדיין, נותרתי מהופנטת לגמרי. הקשבתי לו היום עשר פעמים לפחות. אני לא מכירה מספיק את המלחין הזה וצריכה להאזין לעוד יצירות שלו…