אני ממש אוהבת לצפות באולימפיאדה. ועוד יותר ממש לצפות בטקס הפתיחה של האולימפיאדה. זה גדול, זה מרשים, זה מרהיב, זה מרגש, זה קיטשי, זה חדשני, זה מיושן, זה מגניב ומעניין, זה ארוך ומייגע, זה יצירתי, זה מוסיקלי מאד, זו טעימה מתרבות שלא מכירים, וזה פשוט מופע עצום ואקלקטי שאי אפשר לראות בשום הזדמנות אחרת חוץ מבטקסי פתיחה של אולימפיאדות. ואיזה כיף היה המופע שהפיקה יפן? אלפי רקדנים בתלבושות צבעוניות, מנגנון עץ ענקי ומשוכלל שמרכיב את סמל הטבעות, כאלפיים רחפנים שמתעופפים בסנכרון מדהים ומרכיבים יחד את צורת כדור הארץ, מירוץ יצירת פיקטוגרמות מצחיק ושובב, תיאטרון קבוקי עם הירומי מנגנת ג'אז מטורלל ברקע…. במילותיו של ג'ואי, What's not to like??
המשך…