תֹם מבלגגת

קטגוריה: שירים ואלבומים

כשאני נתקלת בשיר שמוצא חן בעיני, אני מדביקה פה, מוסיפה מילה וחצי, וזהו. לפעמים ברדיו, לפעמים בפסקול של סרט או סדרה, לפעמים חברים שולחים לי… יש מכל הסגנונות, רוק ופופ וקלאסי וג'אז ואינדי ופולק וישראלי ועוד.

  • Miles Davis

    וואו, זו בוודאי אחת מבלדות הג’אז הכי יפות בעולם.

  • ,

    סומסום

    סומסום מופיעים באמצע הרכבת הקלה בירושלים וזה מדליק

  • ,

    Explosions in the Sky

    גיליתי מחדש את Explosions in the Sky.

    הכרתי רק אלבום אחד של הלהקה הזו, הרכב אינסטרומנטלי, מלפני כמה שנים. בשיטוטי ביוטיוב השבוע נתקלתי בדיסק חדש שהוציאו מוקדם יותר השנה: פסקול לסרט (זניח, יחסית) בשם “מנגלהורן”, על משכפל מפתחות מבוגר וערירי שכותב מכתבים לאהובתו מפעם (בגילומו של אל פאצ’ינו). 

    לא יודעת לגבי הסרט, אבל פס הקול עדין ומיוחד ושווה האזנה. הלהקה העלתה את פס הקול במלואו ליוטיוב.

  • ,

    בן רקטור

    ואלס השבוע שלנו הוא קצר קצרצר.

    Ben Rector – Make Something Beautiful

  • ,

    Damon Albran – Sister Rust

    ואלס השבוע שלנו הוא שיר שכתב דיימון אלברן במיוחד לפס קול הסרט “לוסי” של לוק בסון. אלברן מוסיקאי מאד מגוון, בתחילת דרכו סולן להקת הרוק “בלר”, אח”כ המוביל של הרכב האלקטרוני “גורילז”, ובשנים האחרונות מתמקד בקריירת סולו אינדי-אלטרנטיבית. בשיר הזה הוא שומר על האוירה העגמומית שאפיינה את אלבומו האחרון, שמתאימה לאופי הסרט ולדמות הגיבורה הקשוחה והמעט מנותקת רגשית (בגילומה של סקרלט ג’והנסון). ובכל אופן השיר קצת שונה מעבודות רגילות שלו. הוא ויתר על המינימליזם לטובת תזמורת גדולה ועיבוד דרמטי. באמצע יש גשר אינסטרומנטלי ארוך שלדעתי מזכיר קצת ואלסים של שוסטקוביץ’. אבל תגידו אתם מה דעתכם.

  • ,

    Alabama Shakes

    מוסיקה לסוף השבוע.

    השבוע גיליתי את אלבמה שייקס Alabama Shakes. זה קרה תוך צפייה בפרק של מיסטר רובוט, סדרה שעושה שימוש די הזוי (ולא אחיד ברמתו) במוסיקה בפס הקול שלה. בכל מקרה, בחזרה לענייננו. תוך שלוש דקות התאהבתי, תוך יומיים קניתי את הדיסק, תוך שבוע הם הפכו לאחד מאלבומי השנה שלי. רגע אחד הם עושים בלוז רוק בועט כמו הבלאק קיז או מיי מורנינג ג'אקט, רגע אחרי הם עושים סול חושני סטייל מרווין גיי. והסולנית גיטריסטית המעניינת שלהם נשמעת איפשהו בין אסף אבידן לבין 4 נון בלונדס. אני ממש נהנית מהעושר המוסיקלי הזה, הם מצליחים לקשר בין כל הסגנונות. מומלץ.

  • ,

    Beirut

    שיר חביב מהאלבום החדש שבדרך של ביירות

  • ניסים עורקבי ומשקפי שמש

    איזה להיט סידר לנו ניסים עורקבי לכבוד סוף הקיץ… גרוב נהדר

  • ביקור בפסטיבל הג’אז: דניאל זמיר, אבישי כהן

    שבוע שעבר ביקרתי בפסטיבל הג’אז באילת. מזמן לא הייתי בפסטיבל ותמיד נחמד לחזור (למרות שחם מדי). הספקתי לראות שתי הופעות: מופע הפתיחה המשותף של אבישי כהן ועומרי מור, ומופע של דניאל זמיר שאירח את את אביתר בנאי.

    המשך…
  • ,

    רונה קינן

    השבוע קניתי את “שירים ליואל” של רונה קינן. זה אלבום קונספט שעוסק בחייו של איש מדור תש”ח בשם יואל, דמות דמיונית שבמידה רבה מסמלת את אביה של רונה, עמוס קינן (שהיה חולה באלצהיימר בעת כתיבת האלבום, ונפטר חודשיים לאחר צאתו). אלבום אישי מאד, ודי עצוב. 

    השיר שהכי אהבתי ונגע לליבי מגיע לקראת סוף האלבום, ושמו “איש לא גבוה (יואל כבר לא מה שהיה)”. לאחר פתיחה נוגה הוא מקבל פתאום קצב של ואלס מלבב, מה שעומד בניגוד מסוים לנושא הכאוב של השיר: “אין דבר חשוב יותר, חשוב פחות, הגוף הזה קמל בסוף… כן, בסוף”. רק אחרי כמה שמיעות, הבנתי איך הניגודיות הזו מתיישבת: הואלס הוא כמו מעגל, מחזור החיים, מתקדם לו צעד אחרי צעד, אחת שתיים שלוש. והשיר הזה, הוא לא מנסה להיות עצוב, או שמח; הוא סך הכל מבקש להראות לנו את הדברים כמו שהם. ההגשה של קינן מעבירה לנו את הסיפור היטב, ומשתלבת באופן מושלם במנגינה שמגיעה לשיאה בקטע אינסטרומנטלי שובה לב. 

  • לילה על הר קירח

    לילה אחד התעוררתי מחלום מאד ברור, כשקטע קצר מתנגן לי בראש שוב ושוב. רצף של ארבע שניות בערך, מתוך יצירה קלאסית מוכרת.
    אבל הקטע לא היה חלק מהתמה המרכזית, ולכן לא הצלחתי להתמקד ולהיזכר באיזו יצירה מדובר. אז חיכיתי בסבלנות, ידעתי שזה יבוא. לא הקשבתי למוסיקה אחרת כי לא רציתי להתבלבל. ובאמת באותו הערב, ברגע אחד, בבת אחת, הזיכרון התבהר: היצירה הייתה ״לילה על הר קירח״ של מוסורגסקי. 

    כילדה, היצירה הזו תמיד הפחידה אותי. במידה לא מבוטלת בגלל ״פנטזיה״ של דיסני. קטע האנימציה הזה, של יצורי האופל הנאספים, המכשפות והשדים והרוחות זוחלים החוצה מחוריהם או מרחפים להם משמי הלילה כדי להיפגש על ההר ולסור למרותו של מפקדם האימתני. אוי ואבוי. עד היום אני מפחדת לצפות בזה, בחיי.

    אבל איזו מוסיקה מדהימה. מטרידה ומהממת. 

    השבוע קניתי את פסקול הסרט על דיסק. ההקלטה אינה טובה, למרבה הצער. ההקלטות המקוריות (שהיו אז שיא הטכנולוגיה) אבדו, ומדובר בשחזור מערוץ מונו חלוש. למרות שעשו Remastering ולמרות כל השכלולים הטכנולוגיים, איכות האודיו נמוכה. וכי אפשר לבוא בטענות? מדובר בפסקול הסרט מ1940! עברו 75 שנה, לא פחות. יש בזה משהו רומנטי, מקסים. מוסיקה טובה מהולה בנוסטלגיה. כיף להאזין וכיף להיזכר. 

  • BORNS

    קצת אנרגיה אלקטרונית

    BORNS – Electric Love